|
|
עמוד:430
סיכום פרשת הקמת המבנים האתיופיים מחוץ לחומות מורה לנו , בי לתוך המוזאיקה החדשה של ירושלים שמחוץ לחומות החלו משתבצות אבני פסיפס חדשות : כנסיה מפוארת ומבנים גדולים של עדה נוצרית קטנה , שהיתה מושפלת ומדוכאת בירושלים זה מאות שנים . התחזקות ארץ האם — אתיופיה — והתעוררות מחודשת של רגשות דתיים בלפי הארץ הקרושה בקרב המלוכה והאצולה של ארץ זו , גרמו לכך , שכאשר החלה ירושלים החדשה גדלה ומתפתחת בשלהי השלטון העות'מאני , נשתלבה במפעל גם ההתעוררות והפעילות של עדה זו . ממדיה הקטנים של ערה וו לא הצדיקו בנייה של כנסיה מפוארת ומספר רב של בתים ומבנים גדולים בעיר שמחוץ לחומות . ואם בכל זאת ניבנו והוקמו כל אלה , הרי היתה זו תוצאה של הרגשות הדתיים של נכבדי ארץ האם כלפי ירושלים , ושל הדרך הכלכלית המיוחדת שמצאו לסייע לבני עדתם הענייה , נציגיהם בעיר הקרושה — בניית בתים וקניית בתים לצרכי השכרה . בקירבת המבנים האתיופיים בנתה גם עדה נוצרית מזרחית נוספת — העדה הסורית — מספר בתים . עד היום מצויים ברחוב הנביאים , ליד בית הספר 'אורט , ' מספר בתים בבעלות סורית . בחזית חלקו העליון של בית מס 48 ברחוב הנביאים אף מצויה כתובת בשפה הסורית . אלא שמבנים אלה היו , כנראה , בתים פרטיים בלבד , ולא הביאו ליצירת בל גיבוש מרחבי , או חברתי , מיוחד לבני עדה זו . בקירבת שכונת האתיופים והבתים הסוריים נבנו גם המבנים האיטלקיים שהוכרנו ( ראה עמי . ( 399 כך החל כל האיזור שממזרח ומצפון למגרש הרוסים נושא אופי מיוחד . צירו המרכזי היה רחוב הנביאים . לאופיו של רחוב זה נייחד דברים בפרק הבא . אך לפני בן עור נקדים דיון לפעילותן של שתי מעצמות אירופיות מרכזיות — אנגליה וגרמניה — שתרומתן להתפתחותה של ירושלים שמחוץ לחומות היתה חשובה ביותר .
|
|