הבתים האתיופיים מחוץ לחומות

עמוד:429

עליונה , ובסך הבל 4 ו חדרים . את הבית הנוסף בנו בשותפות וייזרו דסתא ואחותה . בין שני הבתים נמצא בור מים . מזרח לבית אפא נגוס נסיבו ומדרום לבית הארוך עומד עוד בניין קטן בן קומה אחת . כל הבתים הללו ניתנו למנזר לצרבי השכרה . 137 אחרי מות בעלה היתה וייזרו דסתא לנזירה ; היא חיה בירושלים בנזירה שנים רבות , עד מותה ב . 1948 בראשית תקופת המנדט הבריטי המשיכו האתיופים לבנות מבנים חשובים . החשוב שבהם הוא ללא ספק הבניין שבנתה הקיסרית זאודיתו ברחוב הנביאים , ( מס ' 38 ו , ( 40 והידוע כבית הקונסוליה האתיופית . היוזמה לבנייתו ראשיתה בתחילת שנות ה , 20 בביקור שערכה בארץ האצילה האתיופית וייזרו אמךתש וללו . בשובה לאתיופיה הציעה לירידתה , הקיסרית זאודיתו — שהיתה דתית מאד — לקנות קרקע ולבנות בית בירושלים . הקיסרית האתיופית קיבלה את עצתה , וב 1924 קנתה מגברת אתיופית אחרת — שהיתה נשואה לאירופי ושמו אוסטינוב — את הקרקע שעליה ניבנה אחר כך ביתה . בעלי הבית הקודמים התחילו לבנות בשטח כבר לפני הכיבוש הבריטי , אך לא סיימו את הבנייה . המחיר ששולם היה 9 , 500 'גיני' מצריים . על יסודות הבניין הקודם בנתה הקיסרית , בשנים , 1928-1925 בניין מפואר , המעוטר מבחוץ במוזאיקות . לבית — מרתף , קומת קרקע ועוד שתי קומות , ובהן ב 90 חדרים , מלבד חדרי השירות והמטבחים . על החזית תמונת אריה — סמל המלוכה האתיופית — הסיסמה של השושלת המלכותית ( בשפת הגעז . ( 'ניצח האריה משבט יהודה , ' והשנה האתיופית 920 ו 928 ) ו , לפי הלוח המקובל . ( מספר פעמים הביעה הקיסרית את רצונה ושאיפתה לבוא לארץ הקודש . לו היתה באה , היה הבית משמש , ללא ספק , למגוריה . אך מכיוון שתוכניתה לא התגשמה , הושכר הבית , ושליש מן ההכנסה — על פי החלטת הקיסרית — היה קודש למנזר האתיופי בירושלים . בתקופה שאתיופיה היתה כבושה בידי איטליה תבעה ממשלת איטליה זבות בעלות על הבניין . העניין הגיע לערכאות , אך עוכב עד תום השלטון האיטלקי באתיופיה . בית אחר , השייך למנזר האתיופי והמצוי מחוץ לאיזור המנזר עצמו , הוא הבית בן שתי הקומות של 1 בלתשא , שברחוב דבורה הנביאה ( מס' . ( 8 דדיזמתש בלתשא היה אחד מן הגנרלים של הקיסר מנליק . הוא קנה את הבית ומסרו למנזר כדי שישכירו . הבית היה קיים כבר בשלהי השלטון העות'מאני , והוא מופיע בצילום אוויר מ 8 ו 9 ו . מול ביתו של רד'זמתש בלתשא , מזרחה לו ובצד השני של רחוב דבורה הנביאה ( מס' , ( 9 מצוי בית בן שתי קומות , שקנתה הקיסרית מנן , אשתו של הקיסר היילא סלסיא . גם בית זה בבר ניבנה בתקופה העותימאנית , וגם הוא מופיע בצילום האוויר הנ"ל . הקיסרית , שהיתה דתית מאד ואהבה את ירושלים , גם בנתה למען הערה מנזר חדש על שם השילוש הקדוש במרבר יהודה . הבית בירושלים הושכר ו 1 / 3 מן ההכנסות הוקדש למנזר . קיסרית זו בנתה גם באדיס אביבה בית גדול למטרות השכרה , והכנסותיו נתרמו אף הן לקהילה האתיופית בירושלים . בשכונת מוצררה , סמוך למקלט הציבורי שבהתחלת רחוב הנביאים , ניבנו 5 בתים בידי עוד נכבדים אתיופים . בית אחד בנתה הגברת ביץש , בחצרו של נכבד ושמו ראס ולךא ; את השני בנה ראס ולרא עצמו . גם אלה נמסרו לקהילה האתיופית לשם השכרה . את הבית השלישי , בניין בן שתי קומות , בנה נדיב ושמו ראס כסא , והוא חולק בין המנזר לבין שני בניו של התורם . הבית הושכר , ושליש מן ההכנסות נמסר לקופת המנזר . ו 4 ו . פדרסן . מחוץ לחומות . . 142 ( גוש , 30059 חלקה . 143 . ( 12 ( ג 1 ש , 30059 חלקה . ( 17 . 157 רחוב הרב שמואל סלנט , מסי 11 ( גוש , 30062 חלקה . 138 . ( 34 פדרסן , מחוץ לחומות ( גוש 30061 חלקה . 139 , ( 4 צילום אוויר גרמני 1918 ( גוש , 30061 חלקה ו . 140 . ( עילום אויר גרמני 1918 ( גוש , 30061 חלקה . ( 72

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר