|
|
עמוד:427
מלבר כמה מטבחים וחדרי שירותים ; רובם בודדים , ודלתותיהם פונות לגן הנזירות . המבנים האלה כבר ניבנו בתקופת המנדט הבריטי , בעיקר ב ' 1954 י . מלבד הכנסיה ומבני המגורים לנזירים ולנזירות ניבנו בשטח הכנסיה האתיופית מספר מבנים גדולים , בירי נכבדים נוצרים מאתיופיה , שתרמו אותם לכנסיה האתיופית למטרות השכרה — כרי שייקל עליה לקיים את עצמה . יוזמת התוכנית היתה הקיסרית טאיתו , ( Taitu ) אשת הקיסר מנליק השני . קיסרית זו כינסה את אצילי אתיופיה ועשיריה , ודיברה על ליבם שיתרמו לטובת הקהילה האתיופית בירושלים , ודבריה נשאו פרי . ב 906 ו ניבנו שני בתים כאלה קרוב לכנסיה האתיופית . האחר — מדרום מערב לכנסיה — נודע כבית הקיסר מנליק השני . בחלקה העליון של חזית הבניין , הפונה לרחוב האתיופים , מצוי סמל המלוכה האתיופית — האריה — וישנה כחובת האומרת כי הבית נבנה בידי הקיסר . הבית מרובע , ולו קומת קרקע ועוד שתי קומות 0 נו . וזבית האחר נמצא ממזרח לכנסיה ונודע כבית הקיסרית טאיתו . מידותיו ומספר החדרים בו זהים לאלה של בית הקיסר . בחזית מופיע סמלה של הקיסרית טאיתו — שמש זורחת , ובאמצעה האות ט' באתיופית . 131 כעבור שנים ניבנו עוד 3 בניינים . אחד מהם — ממזרח לבית הקיסר — נודע כבית אבא ולדא גבריאל . ( Abba Walde Gabriel ) לבית זה קומת קרקע ועור שתי קומות , אבל הוא קטן מבית הקיסר . אבא ולרא גבריאל , שבנה את הבית , היה ידידו של ראס מכונן , אבי הקיסר היילא סלסיא הראשון . נראה , כי הבניין ניבנה בתקופת המנדט הבריטי , אחרי chqrar עוד בית , הנמצא ממזרח לכנסיה , מעבר למטע עצי הלימונים הקטן של המנזר , הוא הבית של ויקרו אלתיאורק — אשתו של של המלחמה של מנליק השני והיילה סלסיא הראשון . הבניין הוא מלבני , בן שתי קומות . אל הקומה העליונה מגיעים אך ורק באמצעות מדרגות חיצוניות , העולות אל מרפסת הפונה לצר הבנסיה . דלתות הכניסה לקומת הקרקע פונות מזרחה '" של הבניין השלישי הוא וייזרו אמך ^ ש . הוא נמצא ממזרח לבית הקיסרית טאיתו , וגם לו קומת קרקע ועוד שתי קומות . וייזו ו אמרתש היתח אצילה אתיופית , ידידתה של הקיסרית זאודיתו , אשתו של היילה סלאסיה . היא ביקרה בירושלים לראשונה ב , 1920 וב 1921 באה להשתקע . ' כל חמשת הבתים שציינו , ואשר נמצאו קרוב מאד למנזר האתיופי ובשטחו , ניבנו למטרות השכרה , וההכנסות מחם משמשות את הקהילה . מלבדם ניבנו וניקנו בידי נכבדים אתיופים עוד מספר מבנים לצרכי השכרה , מחוץ לשטח המנזר , אך במרחק לא רב ממנו . כבר ב 903 ו הקימה הקיסרית טאיתו ב : ית ב » פואר למען העדה בירושלים , הלוא הוא הבניין שברחוב הלני המלכה , בקירבת רחוב שבטי ישראל , שהושכר לרשות השידור כבר בתקופת המנדט הבריטי . לרגל בנייתו פרץ סיכסוך בין הקיסרית לראש העדה האתיופית בעיר , ממהר ולדא סמאעת . השטח כלל בניין שהיה בו , ואשר נקנה בסכום של 9 , 000 בר . אך המטפל בקנייה לא הספיק לסיים את העיסקה , כי נאלץ לצאת לאיטליה . אתיופי אחר שאמור היה לטפל בעניין לא הגיע בזמן , ואז התערב ראש העדה האתיופית המקומית , ובין היתר קבע את שמו על הכניסה לבניין . מעשהו עורר חשדות אצל הקיסרית , וכשהגיע ראש העדה לאתיופיה נאסר . כעבור . 12 » שם . שם ( גוש , 30061 חלקה . ijo . ( 23 כי 1 ם ברדו 1 ב אתיופיה מסי 8 ( גוש , 30061 חלקה . ( 22 וגו . כיום מושכר לעיריית ירושלים , המחלקה לטיפול האס והילד . ( גוש ו 006 ג , חלקה . 132 . ( 24 רחי אתיופיה מסי 8 בחיגר ( גוש , 30061 חלקה . 133 . ( 22 ( גוש ו 6 ם , 30 חלקה . 134 . ( 23 ( גוש , 30061 חלקה . ( 24
|
|