|
|
עמוד:425
מפעלם העיקרי זה של האתיופים בירושלים בסוף המאה ה 9 ו היה בניית כנסייתם ושכונתם מחוץ לחומות . איזור נקרא בפיהם ז בךה ג ^ ת , ( Dabre Gannet ) כלומר , 'הר גן העדך . בניית הכנסיה החלה ב 882 ו . פירמאן תורכי שהוצא בשנה זו אישר את בניית הכנסיה במקום . גורלה נקבע ל 22 מ אורך , רוחב וגובה . הבנייה נמשכה שנים רבות . חנוכת הבניין התקיימה ביום ג 89 ו . 24 . 4 . הבנסיה הוקדשה למרים אם ישו , בכינויה בךנא מהרת ( ברית הרחמים . ( הכבסיה ניבנתה לפי הדגם הרגיל של כנסיה עגולה באתיופיה : קודש הקודשים עומד כבניין נפרד באמצע הכנסיה , במרכזם של שני מעגלים קונצנטריים המהווים את שני החלקים האחרים של הכנסיה . על שלוש דלתות הימקדס' ( קודש הקודשים ) ועל החלון שבצר הרביעי נמצאת כתובת בארבע שפות : במערב — באמהרית ; בדרום — באיטלקית , במזרח — בערבית ; ובצפון — בצרפתית : 'בניית הכנסייה הזאת המוקדשת למרים הבתולה נפתחה על ידי הוד מעלתו מלך המלכים של אתיופיה יוהנס בשנה של מרקוס הקדוש 874 ו . ההוצאה היתה 4 , 000 בר . אחרי מותו של המלך יוהנס המשיך מלך המלכים מנליק השני את הבנייה , אותה הוא סיים ב 16 למאזיה 885 ו בהוציאו עוד 4 , 000 בר ' . ( בר = מטבע אתיופית . ' * 123 ( בראש הכנסייה כיפה שחורה וצלב אתיופי ניצב בולט במרכזה . הכניסה לגברים היא מצפון מערב , ולנשים — מדרום מערב . מעל לכניסות תבליט של אריה וכתר על ראשו . מצפון מזרח יש כניסה שלישית . מדרום לכנסיה מבנה קטן , ובו חדר אחד , המשמש להכנת לחם הקודש לקרבן . בית כזה נמצא ליד כל כנסיה אתיופית , ונקרא בשם העברי 'בית לחם . 124 ' במקביל לבניית הכנסיה הוקמו בקירבתה עוד 3 בניינים . הגדול שבהם הוא הבניין שבמפגש הרחובות ר' שמואל סלנט ואתיופיה . זהו בניין בן שתי קומות , אורכו ב ו 2 מ' ורוחבו כ 6 ו מ . ' הבניין שימש למגורי נזירים אתיופים . במפת שיק מ 894 / 5 ו כבר מצויין המבנה . ' 25 עוד שני בתים קטנים , ובהם חדר אחר בלבד , ניבנו ליד שני שערי הכניסה למנזר : השער הראשי , הקיים עד היום , והשער השני , שקדם לו , והמוביל היום למוסך . שלושת הבתים שימשו למגורי חברי הקהילה . השער הראשי ניבנה ב 897 ו וקושט בתבליט אריות וצלב בתוך עיגול ועליו כתר וכתובת בשפת הגעז : 'ניצח האריה משבט יהודה , מנליק השני מלך המלכים של אתיופיה . ' 1889 ( לפי הלוח האתיופי . ( נראה כי בניית השער קשורה ברשיון שניתן בשנת 1897 להקמת החומות במערבו ובצפונו של המנזר , חומות שניבנו , כנראה , תיבף אחר כך . מאוחר יותר , אך עוד בתקופת השלטון העותימאני , הוגדלו המבנים הבוררים שלאורך החומה המערבית , משני צירי השער הראשי . מצפון לו הגיע מספר מבני המגורים בני קומה אחת לארבעה , ומדרום לו — לשלושה . בתים אלה נוספו בשנים 1903-1895 בידי נזירים , שבנו אותם למגורים לבני הקהילה . ' מלבד מבנים אלה ניבנו בשטח המנזר האתיופי עוד בנייני מגורים לנזירים ולנזירות . מצפון לכנסיה , מעבר לבור המים , נמצא עור בית נזירים . בשלהי השלטון העות'מאני נבנתה הקומה הראשונה שלו בלבד , שכללה 3 חדרים . ב 1935 הוסיף נזיר ושמו אבא ניקוךימוס קומה שנייה , ובה עוד 3 חדרים . אין קשר פנימי בין חדרי הבניין ו הדלתות פונות אל גן הנזירים , בכיוון אל הבנסיה , ובקומה השנייה — אל מרפסת שטוחה , שעולים אליה במדרגות חיצוניות . 127 23 וא . תאריכי השנים בכתובת הם תאריכים אתיופיים . יש להוסיף 8 שנים כדי לקבל את השנים האזרחיות הרגילות . . 124 פדרסן , מחוץ לחומות . תודתי נתונה לגבי כריסטין פדרסן על שיתוף הפעולה באשר לשיחזור תהליך הבנייה של המבנים האתיופיים מחוץ לחומות שפרטיהם ניתנים בהמשך . . 125 בית זה מושכר כיום ומשמש בית ספר לבנות יהודיות דתיות — רחוב רי שמואל סלנט מסי 26 . 2 ו . פדרסן , מחוץ לחומות . . 127 שם , שם ( גוש . 30061 חלקה ג . ( 2
|
|