|
|
עמוד:424
בשנות ה 80 חלה תמורה במצבה של הערה האתיופית בעיר . הדבר אירע בתקופת כהונתו של הקיסר האתיופי יוהנס הרביעי , ששלט באתיופיה בשנים . 1889-1872 הוא החל להזרים תרומות לקהילה האתיופית בעיר , ויורשו , הקיסר מנליק השני , ( 1913-1889 ) המשיך במדיניות זו . 122 ראש העדה האתיופית בירושלים בשנים , 1902-1882 ממהר ולרא סמאעת , ( Sema'et Mamher Walde ) הוא שעמד מאחורי הפעילות האינטנסיווית של עדתו . בשלהי תקופת כהונתו ( 1901 ) נרכש בעיר העתיקה מבנה מגורים בשביל הארכיבישוף האתיופי , ליד התחנה השמינית בויא דולורוזה . מבנה זה היה לפני כן רכוש פרטי , אך שימש 'הוספיס' בפיקוח מסדר האחיות הקתוליות של מנזר 'ונסן דה פול , ' לפני שעברו לאיזור ממילא , בשטח שמחוץ לחומות . מאז הרכישה הפך המקום למרכז הפטריארכיה האתיופית בעיר העתיקה עד היום . מלבד מגורי הארכיבישוף יש בתוכו כנסיה קטנה , ספרייה , בית ספר ומקום מגורים לכמרים , סטודנטים ומשרתים . n . פררסן , עמי . 19 ג 2 ו . שם , עמי . 22-21 הכנגזייה האתיופית — מראה חיצוני ) . אצ"מ , אוסף התצלומים , מסי 27 »» ו . (
|
|