|
|
עמוד:423
הבתים האתיופיים מחוץ לחומות העדה הנוצרית המזרחית האחרונה שנדון בה , ואשר נטלה חלק פעיל בבנייה מחוץ לחומות , היא העדה האתיופית . למרות מספרם המועט של בני ערה זו בעיר העתיקה , חל גידול ניכר בפעילותה בירושלים בסוף המאה ה . 19 בספרנו הראשון התעכבנו על מצבה של ערה זו בעיר עד לשנות ה 70 של המאה ה . 19 . K 118 קליינמן , רחל , דרך יפו . 19 ז . ו 0 טר ספפורד , עמי . 120 . 85-82 לונץ , מורה דרך , עמי . 99-97 במגדל השני הכוונה , כנראה , לתחנת המשמר שהיתה במקום זה בו ניבנה אחר בך ביתו של הקונסול מור ( משטרת מחנה יהודה . ( ראה עמ . 121 . 202 בן אריה , חלק ראשון , עמי . 277-27 « פרט לשכונות המגורים , המספר המצומצם של חנויות ועסקים , והבתים הפרטיים העשירים , היתה התופעה האופיינית לקטע השני של דרך יפו — מגן העיר ועד סמוך לשכונת מחנה יהודה — כי לאורכו התמקמו מספר רב של מוסדות ציבור . מגרש הרוסים עצמו היה כזה . ברחוב הרב קוק , בקירבת ררך יפו , היה בית היתומים 'האשכנזי' ( ראה עמ' . ( 545 בהמשך הרחוב — בית היתומים הספרדי ( ראה עמ' . ( 348 הלאה משם — המבנים של בית הספר בי"ח ( אליאנס . ( ממולם — מלון 'קאמניץ' / ובמעלה הרחוב — בית החולים העירוני . בחלקו המערבי התקרב קטע זה לרחוב הנביאים , ושתי הדרכים דמו זו לזו בכך שהיו לאורכן מוסדות ובתי מגורים של בני דתות שונות — במיוחד נוצרים ויהודים — בתי חולים , קונסוליות , בתי ספר ובתי מגורים פרטיים עשירים . לקטע השלישי של דרך יפו — מבית החולים העירוני מערבה — היה אופי שונה . כאן התרכזה באותם הימים אוכלוסיה יהודית בלבד , בשכונות הרבות שהזכרנו , וכן מוסדות כמו בית החולים ' שערי צדק' ומושב הזקנים הספרדי , ובקצה הררך מושב הזקנים המאוחד , ובית החולים לחולי רוח וחשוכי מרפא . דומה , כי ניתן לקבוע , שעד למלחמת העולם הראשונה התפתחה דרך יפו ב 3 קטעים בעלי תפקיד שונה : א ) הקטע משער יפו ועד לגן העיר שלפני מגרש הרוסים הפך להיות מרכז החנויות , הבנקים והעסקים של העיר , בצמוד לשער יפו ולחנויות ולעסקים שבתוך העיר העתיקה ? ב ) הקטע מגן העיר ועד ל'כיכר הדוידקה' במיפגש רחובות הנביאים ויפו בערך , היה איזור מגורים מעורב . אמנם עריץ נמצאו בו מספר חנויות ועסקים , אך בעיקרו היה זה איזור של שבונות מגורים , מוסדות ובתים פרטיים עשירים , שאוכלוסייתם מעורבת ( יהודית ולא יהודית ,- ( ג ) הקטע משכונת מחנה יהודה מערבה , שלאורכו נמצאו בעיקר שכונות ומוסדות יהודיים "י * . בסיכום כללי לדרך יפו נובל לציין , כי זו היתה הציר שסביבו התגבשה העיר החדשה . אין פלא , שכבר בסוף שנות ה 80 מדגישה גב' וסטר ( ספפורד , ( כי מחירי הקרקעות ליד רחוב זה מאמירים ונעשית בהן ספקולציה , מכיוון שהרחוב נעשה רחובה הראשי של ירושלים . " ב 891 ו מגדיר לונץ את גורלה של העיר החדשה — שהיא משתרעת 'משער יפו ער לפני המגדל השני של שומרי הדרך ( מהלך 3 / 4 שעה . ' ( בשלהי השלטון העות'מאני חוזרים ומדגישים מקורות רבים את התפתחותה של דרך יפו , ועומדים על כך , כי זו הופכת להיות הדרך המסחרית הראשית של העיר . הסיבה העיקרית לכך היתה , שבאן נמצא ציר התנועה העיקרי מירושלים אל מישור החוף ואל עיר הנמל , יפו . דרך זו היתה הראשונה שזכתה להיסלל . כאן נסעו הכרכרות הראשונות , שדרות עצים ניטעו לאורכה ועמודי פנסים הוצבו בשוליה . דרך יפו הפכה להיות ציר החיים העיקרי של העיר המתפתחת .
|
|