|
|
עמוד:413
בירושלים . הנציגות שלה בירושלים היתה הפטריארכיה היוונית , שהתרכזה סביב כנסיית הקבר וכונתה 'אחוות הקבר הקרוש . ' היה זה חבר נזירים שניהל את כל ענייני הכנסיה — הרוחניים , המשקיים והמינהליים — טיפל כצליינים , ושימש , למעשה , 'כתובת' גם לאנשי השלטונות . ל'קבר הקרוש היו נכסים רבים בירושלים ובמקומות אחרים בארץ . הכנסותיו הסדירות מהרכוש נאמרו ברבע השלישי של המאה ה 9 ו ברבע מיליון רובל 25 , 000 ) ו דולר ) בקירוב , ומתוך 200 נזירים ואנשי כמורה של המיסדר נמצאו תמיד כ 100 בחוץ לארץ , שם טיפלו בגביית ההכנסות ובעריכת מגביות . ה 'אחווה' היתה על טהרת היווניות , ורק לעיתים רחוקות מאד זכה להיכלל בה נזיר ממוצא סלאבי . בפני הערבים היו משרות הכנסיה חסומות , פרט למשרות הנמוכות של הכמרים הכפריים . בדי למנוע 'נשירת' בני העדה הערביים סיפקה הכנסיה לרבים מהם מקומות מגורים , ולעניים שבהם אף מזון ולעיתים גם בגדים וחפצים אחרים . כמו בן שילמה לשלטונות בשביל בני כל העדה את מס הגולגולת ומסים אחרים . * רכישות הקרקע של היוונים בשטח שמחוץ לחומות והידע החקלאי של נזירי כנסיה זו — שבאו ברובם מיוון ומאייה — גרמו לכך , שרבה היתה תרומתם בפיתוח גידולים חקלאיים שונים . בשנות ה 50 הם בנו מחוץ לחומות שתי טחנות רוח לטחינת קמח , בניינה של אחת מהן קיים עד היום ברחוב רמב '' ן . כאן טחנו את החיטה שגידלו באדמות הכנסיה היווניח אורתודוכסית , שקנה ניקופורוס , מזכיר הפטריארכיה היוונית . מונטפיורי טוען , כי את ההשראה לבניית טחנת הרוח במשכנות שאננים ( ב 857 ו ) קיבל מטחנות הרוח היווניות , וכפי שסופר לו 'הן מכניסות רווחים טובים ליוונים שבנו אותן' . בטאון המיסיון האנגלי מוסר ב 866 ו , כי 'הנוצרים היוונים קונים כל חלקת קרקע שניתן לקנותה בסמוך לעיר הקודש והם נוטעים שם עצי זית ואילני פרי' . רכישות הקרקע של היוונים במחצית השנייה של המאה ה 9 ו היו נרחבות ביותר . ב 869 ו אף מוסר העיתון 'הלבנון' על 'שמועה נוראה עד מאד ... והיא , כי הגריכען קנו או זכו את בל המישור אשר סביב קבר רחל אמנו על דרך בית לחם ומקום הקבר וסותרים את הבית אשר בנה משה מונטפיורי ובונים במקום ההוא בית תפלה למשיחם ' ... גם מקורות אחרים מוסרים , כי הפטריארכיה היוונית קנתה שטחי קרקע גדולים בדרך לבית לחם , בסיוע כספים שקיבלה מרוסיה . " הנטיעה הנרחבת של עצי תות על ידי היוונים הביאה לכך , שהפטריארכיה היוונית בנתה באיזור טלבייה , במרכז שטחי הכרמים והמטעים , מבנה — שהיה המבנה המרכזי הראשון בשכונת טלבייה . במפת שיק מ 894 / 5 ו הוא כבר מצויץ בצורה בולטת , ובמפות אחרות מבואר , כי הוא משמש בית חרושת למשי . " שטח אחר שהיוונים בנו מחרש בסוף המאה ה 9 ו הוא איזור מנזר סן סימון בקטמון . ליון מציין ב'מדריך שלו , כי עד לאותו הזמן היו במקום הריסות ושרידי מבנים בלבד . ב 890 ו נבנה הכול 44 א . אביצור , יום יום , עמי 2 גו4- גו . על הסטטוס של הפטריארכיה היוונית בעיר ב 1875 ראה : מסקופולוס , עמי JJ 1-S 15 . 47 במפת שיק מ 894 / 5 ו מסומנות 2 טחנות בקירבת הטחנה שהשתמרה עד היום . במפה המופיעה ביבדקרי של 876 ו מופיע מספר רב יותר של טחנות רוח . . 48 מונטפיורי , ארבעים ימי שהייה בארץ הקודש , . 1875 . 49 מיסיון לונדוני , , 18 * 4 עמי 92 ו-ג 9 ז . . 50 הלבנון , י"ב באלול תרכ"ט , שנה שישית , גיליון גג , עמי ג 51 . 26 טיבאווי , אינטרסים בריטיים , עמי 24 ו ; חדירה רוסית , עמי ג 7 ו74- ו . . 52 שיק , מפה , 894 / 5 ו ; קוק , מדריך , מפת ירושלים .
|
|