|
|
עמוד:412
העדה היוונית אורתודוכסית והעדה הארמנית בספרנו הראשון עמדנו על בך , כי יש להבחין בעדה היוונית אורתודוכסית בין רובה המכריע , דהיינו , הערבים המקומיים , לבין קבוצת ההנהגה — הנזירים היוונים . בהתפתחויות מחוץ לחומות היו פעילים במיוחד מספר נזירים ומוסדות ההנהגה של הכנסיה . כבר עמדנו על פעילותם של גופים אלה בתחום רכישת הקרקעות , נטיעת מטעים ובניית מבנים ראשונים מחוץ לחומות ( ראה עמ ' , ( 88 וכן ציינו את הקשרים ההדוקים — וגם את הסיכסוכים — בין כנסיה זו לגורם הרוסי שפעל בארץ ( ראה עמ' 95 ו . ( נוסיף כאן עוד כמה פרטים על פעילותה של כנסיה זו בשטח שמחוץ לחומות בשלהי התקופה העות'מאנית . במחצית השנייה של המאה ה 19 גדל מאד רכושה של הכנסיה היוונית האורתודוכסית . 41 שריון , עמ- . 141-139 . 42 בליית , עמ- . 98-92 ספר שלם העוסק בדרך מסעם של עולי הרגל הרוסים לארץ ישראל בראשית המאה ה 20 הוא ספרו של ( ס ( . גרהס . ג . 4 החברה הרוסית , פאליאולוג , עמ- ; 20-18 על הפוסטה הרוסית ראה להלן , עמי , 516 וגם לונץ , ירושלים , ו , חוברת ראשונה , תרס"ב , עמי . 44 . 75-72 לונץ , לוה לתר-ע , עמ- ג . 45 . 15 בן אריה , חלק ראשון , עמ- . 46 . 229 על פעולות הבנייה מחדש של היוונים בירושלים במאה ה 19 ראה גם : מור , כנסיות עתיקות , עמ- 0 ו 2-1 ו . 1 מצאו להם מקלט במצרים ובארצות השכנות , ורק מעטים מהם מצאו אפשרות להשאר בירושלים וחיו ברוחק גרול . ובהווסד ברוסיה הממשלה הבולשביסטית האפיקורסית , נפסקו לגמרי כל הפעולות הכספיות והמשקיות של הכנסיה הרוסית פה והכל עבר לירי הנהלת הממשלה האנגלית שיסדה פה וועד לענייני הרכוש של הכנסייה הרוסית / בית החולים עבר לרשות האנגלים ושימש 'בתחילה בתור בית חולים צבאי , ואחר כך בית חולים אזרחי ממשלתי . את הבנינים הגדולים ... שכרה הממשלה בשביל בתי המשפט שלה וגם בית סוהר . את שאר הבנינים ... השכירה ... הממשלה המנדטורית נתנה זכיונות לאנשים פרטיים לבנות על המגרש הרוסי הפונה לצד רחוב יפו בתים חדשים המכילים חנויות ומשרדים ... וההכנסה נמסרה לקופת הוועד של נכסי הרוסים' . גבי בליית מרחיבה אף היא את הדיבור על הצליינות הרוסית לארץ ישראל , הטיפוסים השונים של הצליינים , האכסניות השונות שנבנו למענם , ותרומתם להתפתחותה של ירושלים . לדבריה היתה רוסיה ערב מלחמת העולם הראשונה הכוח האירופי החזק ביותר בארץ ישראל ובירושלים . " לפעילות הרוסית בארץ ישראל בסוף המאה ה 19 היו השפעות רבות . לדברי אחד המקורות הופעל עקב כך ב 885 ו שירות דואר סדיר בין ירושלים לרוסיה , והדבר קירב אח הציבור הרוסי עוד יותר למתרחש בירושלים ובארץ הקדושה . גית הדואר הרוסי בירושלים היה בימגרש הרוסים / ועוד שני בתי רואר רוסיים פעלו ביפו ובחיפה . לונץ מרחיק לכח וטוען , כי ההיענות לביקוש שיצרה תנועת עולי הרגל הרוסים היתה אחד הגורמים שהביאו לבניית מסילת הברזל יפו ירושלים , ולהתחלת הפעלת קו הרכבת , ב 892 ו , בידי חברה צרפתית . עוד הוא מציין , כי ב 908 ו היו נתינים רוסים הקבוצה הגדולה ביותר בין נוסעי הרכבת , מספרם הגיע לכ 13 , 646 איש , או כ 30 % מכלל הנוסעים . בהמשך עוד נקדיש דיון מיוחד להתפתחות קו הרכבת לירושלים , ובכלל להתפתחויות סדרי הדואר והתחבורה לארץ ישראל ובתוכה , שבהם מילאה הצליינות הרוסית תפקיד מרכזי . נעבור עתה לדון בתרומתן של העדות הנוצריות המזרחיות האחרות להתפתחותה של ירושלים שמחוץ לחומות .
|
|