|
|
עמוד:410
הצליינות הרוסית בשיאה בשלהי השלטון העות'מאני ומשבר מלחמת העולם הראשונה בבר ציינו לעיל , כי החל בשנות ה 80 גדלה הצליינות הרוסית לירושלים . בשנות ה 90 ובעשור הראשון של המאה ה 20 היא הגיעה לשיאה . בשנות ה 80 נוקב אוליפנט מספר של 5 , 000 צליינים רוסים , הבאים מדי שנה לירושלים . נראה , כי אחר כך עוד גדל מספרם בהרבה . ב ם 89 ו מציין רבעון קרן החקר הבריטית , ' כי מספר הצליינים הרוסים מגיע לאלפים רבים . הם תורמים להצלחת ההשפעה הרוסית בעיר , הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית . אף על פי שפעולת השליחים הרוסית בעיר נעשית בצנעה , הרי פירותיה רבים , מוסדותיהם הולכים ורבים בעיר , והם מתחרים בהצלחה בהשפעות האחרות . ב 1898 חוזר הרבעון ואומר , בי מספר הצליינים הרוסים רב מאד , וזאת בגלל המצב המדיני הנוח יחסית . ב'מגרש הרוסים לא נותרו מקומות אכסון לצליינים , ונאלצו לבנות במקום כל מיני מבני עץ כדי לספק קורת גג לאנשים . תיאור מפורט ומעניין על הצליינות הרוסית בירושלים מוסר דור ילין ב 896 ו : ? עתה הגיע "תור הרוסים" בעירנו . האנגלים אשר באו בחורף הזה כבר נסעו לדרכם זה יותר מחודש ימים , ואחרים עור טרם באו תחתם , אך הרוסים באו כבר במספר הגון , ואלף ומאתיים איש נמצאים עתה בבית האורחים אשר לחברת הרוסית הפלשתינית בירושלים . בדרך כלל היו העולים הרוסיים באים ברגל מיפו לירושלים אך בשנים האחרונות האלה נאסרה ההליכה הזאת ובמסיה"ב יבואו בולם במספר ירושלימה ובבה ישובו ליפו . רוב הרוסים הבאים הם אברים ומעטים מהם בני מפלגת הסוחרים העשירים והמשכילים . בירושלים חברה רוסית פלשתינית הדואגת לאורחיה בירושלים . החברה הזאת , המשתדלת בכל כוח להרבות את מספר הרוסים התרים ולהקל מעליהם את כובד הטלטול ומשא ההוצאות , מלבר אשר בהשתרלותה תינתן הנחה לנוסעים בכל בתי פקידות מסיה"ב והאניות , הנה הכינה בירושלים בית אורחים גדול להם ובית תבשיל , ותערוך את אורחיה לשלוש מערכות ' בני המערכה הראשונה שלם ישלמו לה 4 רובל כסף ליום בעד דירה ומאכל כיד המלך : בני המערכה השנית ישלמו רובל כסף ועשרים קאפיקות ער רו"כ ו 80 קופ י , ובני המערכה השלישית ישלמו 0 ו קאפיקות ליום : 5 למלון , אחת למים חמים לתה , ושש קאפי ללחם ושתי סעודות ליום . ובכן עולה מספר המיטות , אשר לבני הכיתה הראשונה . 35 על הקונסול הרוסי והיחסים שלו עם היהודים ראה . ? מלאכי . עמי . 268 . 36 גודריץ-פריר , עמי . 88-84 . 37 אוליפנט , חיפה , עמי 8-296 ו 3 ( בתרגום העברי , עמי . 38 . ( 207 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1890 עמי . 3 . 39 שם , 898 ו , עמי . 141 ואת אלה שפתחו נאלצו לסגור , או להעביר לחסות הפטריארכיה היוונית . ( הצלחה גדולה יותר היתה להם מחוץ לירושלים , במו בבית גיאלה , נצרת ועוד . ( הפעילות הדתית הרוסית כוונה בעיקרה לאוכלוסיה הערבית . ב 1904 מציין אחד המקורות , כי הרוסים ראו בערבי המשכיל אובייקט להשפעה ובן ברית לתעמולה . הם דאגו לכך , ש'האב הקדוש בכנסייתם יהיה ערבי מקומי , וכך תגדל השפעתם על העם , זאת בניגוד לעמדת היוונים האורתודובסים , שמעולם לא בטחו בערבים . לדברי מקור זה החלה פעולה משותפת זו עם הערבים מאז הינתקותה של בולגריה ממרותה של קושטא , ב . 1872 אז עוד לא היו לרוסים בתי ספר נפרדים , אך מאז החלו לייסרם , ושיכנעו ערבים לבוא וללמוד בבתי הספר ובסמינרים שלהם . בניגוד ליוונים עודדו הרוסים חינוך גבוה בקרב התושבים המקומיים , ומבחינה זו היתה רוסיה מתקדמת אף יותר מאפוטרופסיהן של דתות אחרות , ועוררה משום כך את קינאתן . הכנסיה הרוסית גם החלה להתחרות בכנסיה היוונית בהדרכת צליינים רוסים ובכנסיית הקבר אף הופעלו נזירים רוסים בתפקידי הדרכה וניהול התפילות של עולי הרגל הרוסים בכנסיה זו .
|
|