|
|
עמוד:408
שמשקלו 12 , 000 ליטראות הובא מרוסיה , ובחורף , במשך שלושה שבועות , העלוהו מיפו להר הזיתים צליינים רוסים — בעיקר נשים — תוך שירה וריקודים . " העיתון 'הצבי' מוסיף , כי בבניין יהיה גם בית ספר רוסי , ובו ילמדו רוסית וערבית . אכן , הכנסיה הרוסית על הר הזיתים היתה גוף בולט ביותר בנוף בסוף המאה ה . 19 בתמונה שצולמה משער ציון לכיוון הר הזיתים רואים , כי כל האיזור שמחוץ לחומה ריק מיישוב ומעובד אך בחלקו . הר הזיתים חשוף , פרט לפיסגה , שם בולטת הכנסיה הרוסית ונראים מספר בתים . גם הכנסיות שעל צלע ההר כבר נראות בתמונה . המבנה השני שבנו הרוסים במורד הר הזיתים הוא הכנסיה העשירה והיפה שבגת שמנא , שהוקמה על שטח שרכש האב קאפוסטין . הכנסיה , בעלת שבע הכיפות , נבנתה בסיגנון הכנסיה הגדולה שבמוסקבה , ונקראה על שם מריה מגדלנה . בנה אותה הצאר אלכסנדר השלישי , ב 888 ו , לזכר הצארית האם , מריה אלכסנדרובה . מנזר הנשים הנמצא שם כיום הוקם ב 934 ו . גב' בליית מציינת , כי כנסיית 'מריה מגדלנה' היא אחת מהכנסיות היפות ביותר בעיר . הכיפות מצופעז זהב . התקרה צבועה בכחול בהיר . בכנסיה מספר איקונין — דוגמות של אמנות רוסית מלפני מלחמת העולם הראשונה ועוד . הדוכס הגדול סרגיי ואשתו באו לחנוכת הבניין ב . 1888 שרידי גופת הדוכסית , שנרצחה במהפכה הבולשוויקית ב 7 ו , 19 הובאו הנה ב 1920 ונקברו כאן . גב' בליית מוסיפה , כי הרוסים ידעו לבחור מקומות מתאימים לבניין מנזריהם , מקומות שולטים מבחינה טופוגרפית ומקומות קדושים . כמעט אין בארץ איזור של מקומות קדושים שבו לא בנו הרוסים . 26 ב 890 ו רכשו הרוסים , כפי שכבר ציינו , גם את שטח קברי הנביאים ( ראה עמ' . ( 56-55 ב 903 ו בנתה המשלחת הדתית הנוצרית , שבראשה עמד אז ליאוניד סינצ'וב , ( Sentsov ) מנור נשים ליד הכנסיה הרוסית שבראש הר הזיתים . תחילה ישבו שם רק כ 15 נזירות , אך ב 7 ס 19 הגיעו למנזר כ 100 נזירים , ועל כן הוסיפו אגפים חדשים , בולל חדר אורחים ובית זקנים . במקום נפתח גם בית מלאכה לציורי איקונין ולרקימה בזהב . המנזר נבנה בסיגנון יווני , ובתוכו כנסיה קטנה . נתגלתה שם ריצפת פסיפס עתיקה . מימצאי החפירות נשמרו במוזיאון שבמקום . ב 907 ו התחילו לבנות במקום עור כנסיה גדולה , אך הבנייה הופסקה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה , וכך נותר במקום בית ארוך , חד קומתי . מדרום למנזר מצוי בית הקברות של המקום ובו מטע זיתים מטופח . בימי מלחמת העולם סבל המנזר מפלישת חיילים תורכים ; אחר כך — חיילים גרמנים ? ולקראת סוף המלחמה — מכוחות אנגליים . המנזר היה משותק במשך רוב ימי המלחמה , והנזירות נשלחו מארץ ישראל . ב 1919 חזר לפעילותו התקינה . תחום אחר , שבו גילו הרוסים פעילות , היה התחום המדעי . החברה הרוסית הפראווסלאווית הוציאה לאור ספרות רבה על המקומות הקדושים בארץ , ובמיוחד על ירושלים , והספרים הופצו ברחבי רוסיה . היא אף ניסתה לשתף פעולה עם חברות מדעיות אחרות . שני המדענים החשובים בענייני ארץ ישראל היו חיטרובו , ממייסדי החברה , וד"ר זןליסיאב , חוקר וסייר ידוע . בחפירות ובגילויים ארכאולוגיים היה פעיל במיוחד האב קאפוסטין , והוא שהקים מוזיאונים ליד כנסיית הקבר וליד כנסיית 'העלייה' בהר הזיתים . . 22 וסטר ספפורד , עמי . 23 . 88 הצבי , ה- באדר תרמ"ה . שנה ראשונה . גיליון ידו , עמי עז . . 24 ונסן-לי-ביין , עמי . 25 . 225 בדקר 2 ) ו 9 ו , ( עמי . 76 . 26 בליית , עמי . 27 . 100-99 ארץ הקודש ( רוסית . ( עמי ג . 6 . 28 החברה הרוסית , פאליאולוג , עמי . 50 וראה גם : לונץ , מורה דרך , עמי 24 ו .
|
|