|
|
עמוד:406
המשלחת הרוסית הדתית ; הבנייה בהר הזיתים ; הקשרים עם היוונים במקביל ובשיתוף עם החברה האימפריאלית הפראווסלאווית המשיכה לפעול בירושלים גם המשלחת הרוסית הדתית , שבראשה עמד האב אנטונין קאפוסטין . זו עסקה בעיקר בפעילות ארכאולוגית ובבניית כנסיות , וזכתה לעידור מצד החברה . חשוב לציין את פעולות המשלחת באיזור הר הזיתים . על השטח שכבר נרכש בימי המשלחת הדתית הקודמת , נבנתה עתה אכסניה לנזירים ולצליינים , וכן מגרל כנסיה נאה ביותר . אף ניטע גן גדול . יורשו של קאפוסטין , הכומר פרפני , ערך כאן חפירות ארכאולוגיות , וכן המשיך בנטיעות בגן . ב 873 ו מוסר העיתון 'הלבנון / כי יבראש הר הזיתים , בכפר טור , קנו הרוסים אחוזת נחלה והקימו שם בית תפילה גדול למראה , ובחפרם במעבה האדמה מצאו מערה אחת גדולה חצובה בסלע ההר ברב הוד ותפארת במערת המלכים אשר סביב ירושלים ובתוכה תשעה ארונות של מתים ועליהם חקוק אותיות פרס ורומי והכתב שעל ארון אחד עודנו שלם ונקראו אלה המלות "פה נקבר אסטוניוס קיסר פרס" ועל הארונות האחרים חקוקים שמות בני משפחות הקיסר הנקברים שם . באמצע המערה עומר פסל אחד מאבן ברמות כבש ובארבע פנותיה ארבעה פסלי אבן בדמות דגיםי . " ליון מציין , כי הרוסים בנו על הר הזיתים בית תפילה ובית מחסה לעולי רגל . הבנייה התחילה ב 870 ו , אבל נפסקה בגלל המלחמה בין הרוסים לתורכים . היא התחדשה ב 883 ו ונגמרה ב 887 ו . בגובה של כ 50 מי הוצב פעמון . גם רבעון יקרן החקר הבריטית' מוסר ב 887 ו , כי על פיסגת הר הזיתים מוקם במהירות מגדל רוסי לגובה שממנו אפשר יהיה להשקיף הן אל הים התיכון והן אל ים המלח ' . על סמך מכתב שנכתב ב 1885 מוסרת ברחה וסטר ( ספפורר , ( כי הרוסים החלו אז לבנות מגדל שגובהו יגיע ל 62 רגל , ומקצהו ניתן יהיה לראות הן את הים התיכון והן את ים המלח . פעמון . 17 גודריץ-פריר , עמי . 18 . 84-82 ארץ הקורש ( רוסית , ( עמי . 19 . 78-63 הלבנון , י'יז באייר תרל"ג , שנה תשיעית , , 17 'on עמי . 20 . 295 ליון , ( 1897 ) א , עמי 68 ג . . 21 רבעון יקרן החקר הבריטית / 887 ו , עמי 5 ו . 2 גם מקורות מערב אירופיים אחרים התרשמו מאד מהפעילות הרוסית בעיר . אחד מאלה , המתייחס לראשית המאה ה ס , 2 מספר , כי תפקיר 'החברה האימפריאלית הפראווסלאווית הפלשתינאית לדאוג להבאת עולי רגל בני הבנסיה המזרחית — יוונים , רוסים , בולגרים וכדומה — לארץ ישראל . בצפון מערב ירושלים , באתר נוח ופתוח במיוחר , הקימה החכרה מושבה שלמה . מצויים שם : אכסניות לגברים , לנשים ולמשפחות , כנסיה , בית חולים וחנויות שמוכרים בהן מועדים רוסיים . במקום גם גנים מטופחים . בשביל אנשים רמי מעלה נבנו כאן מספר דירות , ומשכירים להם אותן למשך שהותם . בזמן בתיבת הדברים 904 ) ו ) היו בחברה כ 500 ו חברים , כולל בני משפחת המלובה הרוסית . העולים לרגל נהגו לשלם סכום כסף מסויים בהיותם ברוסיה , ותמורתו קיבלו את ברטיס הנסיעה וכן כרטיסים לנסיעותיהם בפנים הארץ , שבחלקם גם שימשו מעין כרטיסי ביטוח . מצרכי אוכל רבים , ובעיקר תה , הביאו עמם בדרך כלל . כאן קיבלו את פניהם נציגי החברה , ואלה נלוו אליהם בכל טיוליהם בארץ ודאגו לכל ענייניהם . עולי הרגל שרצו לערוך נסיעות ארוכות — כמו מירושלים לנצרת — חוייבו לעבור בדיקות רפואיות . למסעות נלוו בדרך כלל רופא , אוהל מרפאה , כומר ונזירה , וכן משמר , שדאג לאספקת המזון יי .
|
|