|
|
עמוד:400
מאד ערך שמנה פרנק האמה עם כל הבנינים . בעלי המקום הזה הם יותר מ 50 משפחות ישמעאלים . ' ... האיטלקים החלו לבנות בית חולים ומבנים אחרים בשטח שרכשו כבר לפני מלחמת העולם הראשונה , אך מפעלי הבנייה שלהם נסתיימו רק לאחר המלחמה , ב 920 ו . בראשית תרע"ב אף מופיעות יריעות בעתונות העברית המוסרות כי האיטלקים הפסיקו את הבנייה בשטחים החדשים שרכשו , וכי שטחים אלו נמסרו לטיפול הגרמנים אשר ייצגו אותם בירושלים . '" המבנה המרכזי של האיטלקים היה בית החולים . האדריכל האיטלקי ברלוצי בנאו בסיגנון הרנסאנס , שהיה מקובל בחבל טוסקאנה שבאיטליה . למבנה היו שלושה אגפים , ובכל אגף 5 קומות וגג שטוח . מעל האגף המרכזי , שבו נמצאה הכניסה , נבנה מגדל מרובע , דוגמת מגדל 'הארמון הישן' ( Palazzo Vecchio ) בפירנצה ומגדל ארמוךהעיריה בסיינה . הכניסה נבנתה מאבנים אדומות , שהובאו מאיטליה , ועוטרה בפיתוחים יפים . גם שני שערי הברזל שבחזית הבניין הם מעשה אמן , ורקועים עליהם סמלי ערים באיטליה . באגף המרכזי נבנתה כנסיה , והאגפים הצדדיים קושטו בקשתות ובעמודים מעוטרים . מעקה הבניין נבנה בצורת חומה בעלת שיניות . את בית החולים החזיקה 'האגודה הלאומית האיטלקית לעזרה מיסיונרית . ' ורופא איטלקי , ד"ר מנצילי , ניהל את המוסד יחד עם צוות נזירים מן האירגון הדתי 'קוטולונגו' . ליד בית החולים שכן בית הספר האיטלקי ( רחוב שבטי ישראל , 27 פינת רחוב הנביאים ) — מבנה אבן בין שתי קומות , שנבנה בסוף המאה ה 9 ו בידי נזירות סלזיאניות . המיסדר הסלזיאני , העוסק בחינוך , מחזיק בארץ בכמה מוסדות , וביניהם המכון התאולוגי בקרמיזאן שליד בית ג'אלה ובית הספר החקלאי שבבית ג'מאל . 134 כיום שוכנות בבניין חלק ממחלקות משרד החינוך והתרבות . גם לאיטלקים היתה קונסוליה בירושלים . עד , 1860 שנת הקמתה של איטליה המאוחדת , נמצאה בירושלים קונסוליה סרדינית . קונסוליה איטלקית הוקמה בירושלים רק ב . 1872 הקמתה התעכבה למרות האינטרסים הדתיים שהיו למדינה קתולית זו בעיר הקדושה . לדעת הקונסול הבריטי מור נבע הדבר מכך , שצרפת היתה רואה בכך הסגת גבול , ורק לאחר מפלת צרפת ב 871 ו נוצרו התנאים להקמת נציגות איטלקית בירושלים . בחלק ממפות המאה ה 19 אף צויינו מקומות מגוריהם של הקונסול הסרריני , ואחר כך האיטלקי . בסוף ימי השלטון העות'מאני התגורר הקונסול האיטלקי בבית שברחוב הרב קוק 2 ו , שבו נמצאת כיום החנות 'משכית . 136 ' ב 912 ו בפרוץ מלחמת תורכיה איטליה גורשו הקונסול והנתינים האיטלקים בירושלים במסגרת הגירוש הכללי של הנתינים האיטלקים מהממלכה העות'מאנית . בעיתון 'מריה' נמסר , כי הם מתכוננים לבקש פיצויים על הנזק שנגרם וייגרם להם בגלל העזיבה . בתאריך מאוחר יותר כותב העיתון , כי הקונסול האיטלקי הוחזר לירושלים , אחרי שיצא ממנה לשנה בגלל המלחמה . . 132 האור , י"ח בחשוון תרע"א , שנה שנייה , גיליון כז-רב . עמי ; 2 ראה נם : האחדות , ג- באדר תרע"א , שנה שנייה , גיליון יט , עמי . 24 2 גוא . הצפירה , ח- במרחשון תרע"ב , שנה שלושים ושבע , גיליון 7 ג , 2 עמי ג ; שם , ט"ו במרחשון תרע"ב , שנה שלושים ושבע , גיליון ג , 24 עמי . ijj . j דפים למורי דרך , דצמבר 975 ו ( אבן-אור 4 . ( גו . שם , שם . 55 ו . קצבורג . ירושלים מחוץ לחומה , עמי 8 נ , המסתמך על תעודת ארכיון משרד החוץ הבריטי מ 872 ו . ג 3 * . ( F . O . 78 / 2242 ) 15 . ו . שיק , מפה , מהדורה שנייה , 905 ו ; פרס , ספר המסעות , עמי ווו . 7 גו . מריה , י"ט באדר תרע"ב , שנה שלישית , גיליון מט , עמי 8 . 2 גו . שם , י"ד בכסלו תרע"ג , שנה רביעית , גיליון לב , עמי ג .
|
|