|
|
עמוד:397
קאבוגה מת בירושלים ב 2 . 1 . 1882 ונקבר בטנטורה שליד בית לחם . זוטא-סוקניק אף מוסרים ( בראשית ימי המנדט הבריטי , ( כי על הגבעה של טנטורה , בין מר אליאס לבית לחם , ישנו בית חולים ומנזר של הקתולים האוסטרים . " הקונסול האוסטרי פון קוויטקובסקי ( 1894-1891 ) היה אציל פולני זקן , ששנים רבות השתוקק לשבת בירושלים . לתפקיד הקונסול בירושלים מונה במחווה מיוחד , מה שמראה , אגב , על ירידת מעמדה של הקונסוליה האוסטרית בעיר כבר בתקופה זו . כהךרייס מוסר מספר פרטים על קונסול זה , ומציין כי הבטלה בקונסוליה היתה מרובה מן העבודה . " הקונסול שבא אחריו , תיאודור אימן , ( 1896-1894 ) שוב היה אדם צעיר מלא מרץ , בעל השכלה נרחבת וכשרונות מרובים . הוא התעניין במיוחד בלימודים בבית הספר 'למל , ' ואף הוכיח את מנהליו על הצורך לשכללו ולקדמו . אלא שבשל כשרונותיו הוחזר לאוסטריה והועלה שם בסולם הדיפלומטי . " שני מאורעות המצביעים על חשיבות הקשר שבין אוסטריה לירושלים במאה ה 9 ו , הם ביקוריהם של הארכידוכס מכסימיליאן ושל הקיסר פרנץ יוזף בעיר . ב 856 ו ביקר בירושלים הארכידובס מכסימיליאן , אחיו של הקיסר , במטרה להדק את הקשרים בין האימפריה העות'מאנית לבין הקיסרות האוסטרית . במסגרת סיורו בארץ שהה הארכידוכס יומיים בירושלים . נתלווה אליו הקונסול פיצאמאנו . " כעבור מספר חודשים שלח הארכידוכס פסל ברונזה של המלכה הלנה — מתנה ל'כנסיית הקבר , ' שהיתה אז בתהליך שיפוץ . מובן , שיש להבין זאת על רקע האינטרס הדתי של אוסטריה והחסות שהעניקה למוסדות הקתוליים בארץ . יש גם להעריך את חשיבות הביקור על פי עיתויו 7 — שנים בלבד לאחר פתיחת הקונסוליה האוסטרית בירושלים . ביקורו של הקיסר פרנץ יוזף , ב , 1869 היה ללא ספק המאורע החשוב ביותר מבחינת עניינה של אוסטריה בירושלים במאה ה . 19 הקיסר בא לבאן בדרכו הביתה מטקס פתיחת תעלת סואץ , וזאת במחווה לקיסרות העות'מאנית ובזכות מעמדן העולה של ירושלים וארץ ישראל במדיניות הבין לאומית . רשמים על ביקור זה נמצאים במקורות התקופה . מספר כהן רייס : 'מן הרשמים החזקים ביותר שנחרתו בזכרוני עוד בשחר ימי ילדותי , היה ביקורו של הקיסר פרנץ יוסף , בשנת 1869 בירושלים ... נפלא היה בעיני מראה מרכבת הקיסר וכל הכבודה הרבה אשר לרגליו , המרכבה הראשונה בשערי ירושלים בכלל ... בפקודת השולטן נסללה אז לכבוד המלך הדרך מיפו לירושלים , ומרכבתו היתה , איפוא , חלוצת העגלות בעיר הקודש . בין היוצאים לקבל את פני המלך היו רוב הנתינים האוסטריים וההונגריים ובראשם : ר' ניסן בק , הרבנים הראשיים ונכבדי שתי העדות , הספרדית והאשכנזית' . " בימי שהותו בירושלים ביקר הקיסר בבית החולים 'רוטשילד' ( בהיותו יליד הונגריה ונתין אוסטרי העמיד אלברט כהן את בית החולים תחת חסות אוסטרית , ( בבית הכנסת על שם יוחנן בן זכאי , בבית הספר 'למל , ' ב'בתי מחסה' ובבית הכנסת 'תפארת ישראל' ( ניסן ב"ק , ( שעמד אז בעצם בנייתו "' בהן רייס מספר , כי הקיסר נדב 0 , 000 ו פראנק לבל עניי ירושלים — לרתותיהם השונות — עוד 1 , 000 פראנק לבית הבנסת 'תפארת ישראל' ו 1 , 000 פראנק ל'בתי מחסה . ' לאות תודה קראו תושבי 'בתי מחסהי לשער ברזל בכניסה לשכונה ( אחד מארבעת שעריה ) 'שער יוסף' — על שם הקיסר . . 114 זוטא-סוקניק , ( 1920 ) עמי . 115 . 182 כהן רייס , עמי 2 ו . 113—1 . 11 » שם , עמי -122ג . 117 . 12 פין , ומנים סוערים , עמי . 261-259 . 118 כהן רייס , עמי . 119 . 3 גת , עמי . 147 , 129 , 111
|
|