|
|
עמוד:392
משקופי אבן ישרים וחלונות של זכוכית צבעונית . בחזית , מעל לפתחים , שלושה חלונות צרים וארוכים מאד — למלוא גובה החזית ( להוציא הגמלון ) — ועל ראש הגמלון צלב גדול מפותח באבן . מעל פינות החזית שני מגרלונים מסוגננים . בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה , הבנוי בסגנון גותי , משמש צלע בריבוע הסטווים . בנפרד מן הבסיליקה ובצמוד לחזית המנזר מצוי מגדל הפעמונים , ולו שורת עמודים מסוגננים בחלקו העליון , התומכים בתקרתו . המגדל מהווה חלק בולט ומורגש במערכת . 90 על בניית הבסיליקה סן אטיץ כותב דוד ילין 899 ) ו : ( 'האחים הדומיניקנים הצרפתים טרודים בבניין בית תפילת יוחנן קדושם בחלקת שדיהם , מצפון לעיר , מחוץ לשער דמשק , על המקום אשר עמד במאה החמישית לספירתם , ואשר בקרקעיתו מצאו עור מרצפת אבני פסיפסים ( מוזאיקס ) נהדרה מאד . הבית הזה נבנה בהידור יווני אשר יש בו אולי מעין התחרות את ארץ אשכנז אשר זה עתה כילתה עבודתה בבניין בית כנסיית הגואל . גם האחים האלה לא מתמול החלו בבניינם ... אך בניינם האחרון עולה ביופיו ובגודלו על כולם "' ... רבעון 'קרן החקר הבריטית' מוסר ב 894 ו , כי לבית הספר למקרא במקום מספר ניכר של תלמידים . בין שאר מעשיהם הראויים לציון יש להזכיר את הטיולים הרבים שהם עורכים בירושלים ובסביבתה , וכן שני טיולים גדולים בשנה , הכוללים את כל המקומות המעניינים בין עזה ללבנון משני צירי הירדן . מקור אחר מראשית המאה ה 20 מציין , כי השפעתם העיקרית של הדומיניקנים בירושלים היא בתחום הלימוד . הם עוסקים בלימור התנ"ך בארץ הקודש , מארגנים הרצאות שבועיות לציבור הרחב , ומוציאים כתבי עת , מפות וכו' . בראשית תקופת המנדט הבריטי מוסר פרס , כי הכמרים במנזר הדומיניקנים בירושלים עוסקים בחקירת הארץ לשם הבנת התנ"ך , ומציין את עיתונם המדעי . Revue Biblique גב' בליית מציינת , כי ביקורו של קיסר גרמניה , וילהלם השני , בירושלים , ב , 1898 הביא לפריסת חסותו על הקתולים הגרמנים , ובעקבות זאת — לירידת מעמדה של צרפת והמוסדות הקתוליים הקשורים לה . פגיעת גרמניה במעמדה של צרפת במגינת הקתולים בארץ ישראל גרמה לכך , שמעצמות קתוליות אחרות — כמו איטליה וספרד — הצהירו אף הן על עצמאותן ועל אחריותן כלפי נתיניהן בארץ , והדבר החליש עוד יותר את השפעתה של צרפת בארץ . כ 3 שנים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה אף נעשה ניסיון לדחוק את רגלי הדומיניקנים מירושלים , ולהביא במקומם את הישועים שמרכזם באירופה היה אז באוסטריה . ב 1913 אף הגיעו ארצה אנשים ממיסדר זה , אלא שמלחמת העולם הביאה לשידוד מערכות כללי במוסדות הזרים בארץ , שכן כל אלה שהיו שייכים לבנות הברית נסגרו כליל . מיסדרים קתוליים נוספים : מיסרר קתולי אחר שכבר פעל בירושלים בסוף המאה ה 9 ו הוא מיסדר הלזאריטים , הנקרא על שמו של אלעזר הקרוש , שנודע במסורת הנוצרית כתושב הכפר ביתני , הסמוך לירושלים . לפי המסופר בברית החדשה החיה ישו את אלעזר בעת ביקורו בכפר זה . על כן נקרא הכפר אל עזרייה . מדריך ה'ברקר' מציין , כי הלזאריטים הגרמנים הקימו בירושלים ב 900 ו אכסניה ובית ספר . 90 שילוני , מבנים 1 נרפתיים , מנזר סט . אטיין . . 91 ילין , ד , כתבי , א , עמי 323 ( י"ב בניסן תרנ"ט . 92 . ( רבעון קרן החקר הבריטית / . 1894 עמי . 93 . 169 גודריץ—פריר , עמי . 94 . 140—159 פרס , ספר המסעות , עמי . 95 . 45-64 בליית , עמי . 110-107
|
|