|
|
עמוד:380
הרוסיים שנוסדו בירושלים , הניעו את צרפת להחלטה על הקמת מבני יוקרה בעיר , בלא כל התחשבות במידת הצורך בהם ובהשקעות הכספיות הדרושות . עוד יש לזכור , כי הערה הקתולית בארץ היתה קטנה ודלה לעומת העדה האורתודוכסית בת חסותם של הרוסים ! הדבר הגביר את רצון הצרפתים לסייע לערה זו , חרף השוויון הדתי שבבר נהג אז בצרפת . גב' בליית מציינת , כי לצרפת היתה הבכורה בקרב הכנסיות הנוצריות במזרח הקרוב , וכוחה בא לה מן המוסדות הדתיים הרבים שלה שברחבי המרינה . צרפת שבחוץ שונה היתה מאד מצרפת שבבית . בביתה היתה זו מדינה אזרחית יותר מאשר נוצרית . בחוץ היתה היא מגינת הנצרות המערבית . כ 30 שנה לפני מלחמת העולם הראשונה החל מגיע לארץ זרם של נזירים ונזירות קתולים , שרובם המכריע היו נתינים צרפתים . בסוף המאה ה 19 ובראשית המאה ה 20 גם גדל מספר הצליינים הקתולים לארץ , מבנים רבים הורחבו והפכו לאכסניות , מבנים חדשים נבנו וההשפעה הצרפתית בארץ הלכה וגדלה . כשפרצה המלחמה היו בירושלים ובסביבתה לפחות כ 20 מוסדות דתיים צרפתיים . מוסדות לטיניים הוקמו גם בשאר חלקי הארץ , כך שהצליינים הקתולים יכלו לסייר בארץ בעברם מאחד למשנהו . במוסדות אלה ניתן היה לשכן מאות רבות של צליינים . המבנים הצרפתיים בארץ ישראל ובסוריה היו מבנים חזקים במיוחד , בנויים היטב ומותאמים יפה לתפקידם . היו בהם חדרים רבים , והקיפו אותם גנים מוקפים חומות גבוהות , כך שעין הסקרן לא תוכל להציץ פנימה . בתוך המבנים היו הכנסיות מרוהטות בעושר . חלק נכבד ממוסדות מפוארים אלה נבנו במקומות המקודשים ביותר במסורת הנוצרית . 54 נוטרדאם דה םראנס : מפעלם הגדול והמרשים ביותר של הצרפתים בארץ הקורש היה . 54 בליית , עמי . 106-102 נוטרדאם דה פראנס בירושלים ) . גלויה מהאוסף של מר להמן . (
|
|