|
|
עמוד:379
יורשו , אדמונר דה בארר , שימש בשנים קודמות סגן קונסול בעיר . עד לבואו ניהלו את ענייני הקונסוליה המזכיר הראשי וסגל הפקידים הבכירים בקונסוליה . יש לציין , בי למזבירי הקונסוליה הצרפתית בירושלים — שלא כמזכירי הקונסוליות האחרות בעיר — היה מעמד מיוחד . הם היו מתמנים בידי הממשלה המרכזית בפאריס , ובדרך כלל היו בעלי השכלה גבוהה , שהכשירו עצמם במיוחד לתפקיד . תוארם היה 'שנסליה' . ( chancelier ) במידה רבה אף היו עצמאיים וקיבלו הוראות הישר ממרכז השלטון בפאריס . חשוב לציין , כי דה בארר שימש קונסול צרפת בירושלים זמן רב יחסית — מ 1855 ועד . 1871 בתקופת שירותו נסתיימה מלחמת קרים , התרחשו רפורמות בשלטון העות'מאני וחלו התפתחויות חשובות בירושלים . דמות מיוחדת , שמילאה תפקיד חשוב בחקר ירושלים וארץ ישראל במאה ה 9 ו ואשר היתה קשורה לקונסוליה הצרפתית , היא זו של שארל סימון קלרמוךגאנו , שהיה מתורגמן ומזביר משנה בקונסוליה בשנים 867 ו875- ו . בשמו קשורים גילויים ארכאולוגיים רבים , כגון פיענוח מצבת מישע , כתובת ניקבת השילוח , זיהוי תל גזר ועוד . לאחר דה בארר שימשו קונסולי צרפת בירושלים יוסף אדם סינקיביץ' , ( 1872-1868 ) לואיס ארנסט קראמפון ( 1873-1871 ) וסלבאטור פטרימוניו . ( 1883-1873 ) בתקופת כהונתו של האחרון אירעה הפרשה בקשר למערת 'קברי המלכים' ( ראה עמ' . ( 37-34 קונסול זה גם סייע למושבות היהודיות החקלאיות בראשיתן . 51 בשנות ה 80 וה 90 שירתו כקונסול 1 צרפת בירושלים אדריין לנגלה , ( 1883-1881 )) שארל פרריננד רטריס , ( 1885-1883 ) לוסיין מונז ' , ( 1885 ) שארל פורטונה לואי אלכסנדר קסאבייה לדו . ( 1893-1885 ) ב 1893 הועלתה הקונסוליה בירושלים לדרגת קונסוליה כללית , והקונסול — לדרגת קונסול כללי . עד אז היה הקונסול כפוף לקונסוליה הצרפתית הכללית בבירות , ומשנעשתה הקונסוליה הירושלמית עצמאית , הוכפפה ישירות למינסטריוךהחוץ בפאריס . בשנים הראשונות לכינון הקונסוליה , כאשר הקונסול עדיין חיפש דרכים להדגשת הנוכחות הצרפתית , השתדל לפעול למען הקהילה היהודית בירושלים , ואף שאף להגדילה . לימים חדלה הקונסוליה מכך , ומדי פעם אף הביעה את השתוממותה על תשומת הלב הרבה שמקדישים קונסולים של מדינות אחרות ליהודי העיר . הקונסוליה מילאה את חובותיה כלפי נתיניה היהודים — רובם יוצאי צפון אפריקה — אך בדרך כלל לא יצאה מגדרה לסייע להם . עם ייסוד חברת ? כל ישראל חברים' נתחזק במקצת הקשר עם הקהילה היהודית , שכן מוסדות חברה זו הפכו למכשיר לקידום האינטרסים הצרפתיים בארץ ישראל , ובראש וראשונה משום שחברה זו אימצה לה את הצרפתית כלשון ההוראה והאדמיניסטרציה במוסדותיה . " פעילותה העיקרית של הקונסוליה הצרפתית בירושלים כמייצגת וכמגינת האינטרסים של צרפת היתה , כמובן , בסיוע למוסדות הקתוליים הרבים שצמחו בעיר . גידול ניכר בפעילותם של צרפת והמיסדרים הקתוליים בארץ ישראל חל בשנות ה 80 של המאה ה 9 ו . גידול זה נתחזק בעקבות חתימת חוזה ברלין ב , 1878 אשר סעיף 62 בו אישר את מעמדה של צרפת כמגינת העדה הקתולית בארץ ישראל — דבר שעורר , אגב , רגשי תחרות הולכים וגוברים אצל מדינות קתוליות אחרות . התחזקות זו ואתגר הבנייה שהציבו בפני צרפת המפעלים . 48 שם , עמי . 165-164 וראה שם על בל התפקידים האחרים בקונסוליה ועל תפקידי הקונסוליות בכלל . . 49 שם , עמי , 172-164 תשי"ט , עמי . 50 . 19-15 שם . תשי"ט , עמ . 51 . 27-19 שם , תשי"ט , עמי ג -6ו . 52 . 7 שם , תשי"ט , עמי ; 126-124 תשייך , עמי . 21-14 ג . 5 פרפיט , עמי . 160-144
|
|