הקדמה,- המושבה האמריקנית־שוודית

עמוד:372

בששת השבועות הראשונים השתכנו אנשי הקבוצה בבית המלון 'ים התיכון' , ( Mediteranean ) ליד שער יפו , שניהל אותו המומר משה הורנשטיין ( ראה עמ' . ( 529 אחר כך שכרו בית בראש גבעת בזיתא — בין שער שכם לשער הוררוס — וכמעט בולם מצאו בו מקום , מלבד כמה משפחות שנאלצו לחפש דיור במקום אחר . הם ניהלו חיים משותפים , ואת עיקר זמנם בילו בביקור במקומות הקדושים , ככל עולי הרגל . הסתגלות האמריקנים לחיים בירושלים היתה מהירה ומפתיעה . תוך זמן קצר קשרו קשרים עם שכניהם הערבים , והיו ידועים בכל העיר . עם ידידיהם נמנו גם יהודים , וביניהם מנהל בית הספר ? אליאנס , ' מר נסים בבר . קשרים מיוחדים פיתחו האמריקנים עם העולים התימנים , שזיהו אותם עם בני שבט גר וכינום 'גדיסטים' . בשנים הראשונות היו לקבוצה האמריקנית יחסים עכורים וסכסוכים תמידיים עם הקונסוליה האמריקנית בירושלים , ובמיוחד עם הקונסול מריל , שאת מרותו סירבו לקבל . מאידך גיסא הוזהר הוא בירי אנשי כנסיה שמרנים בארצות הברית על אמונותיהם המשונות ואופיים הדתי המוזר של בני קבוצת הספפורדיסטים . ב 888 ו מת אבי משפחת ספפורר , הורציו ספפורר , ונקבר בבית הקברות האמריקני שעל הר ציון . בית קברות זה הושאל לקונסוליה האמריקנית בידי המיסיון הפרסביטריאני , ובו נקברו אזרחים אמריקנים שמתו בארץ . לימים חוללו קברות האמריקנים במקום זה בחפירות ה'ארכאולוגיות' שערך שם הקונסול מריל . שרידי הנקברים נקברו בקבר משותף בבית הקברות הפרוטסטנטי שבמורד הר ציון . כעבור שנים קנו האמריקנים חלקת קרקע בהר הצופים וייסרו שם בית קברות משלהם . הוא משמש עד היום , ובו 72 מצבות . במותו של הורציו ספפורר עברה הנהגת הקבוצה לאם המשפחה , אנה ספפורד , והיא הטביעה חותמה על המשך התפתחות הקבוצה בירושלים . בשנות ה 90 חזרה אנה ספפורד לארצות הברית לרגל משפט ירושה שהתנהל נגד אחת מנשות המושבה האמריקנית , ושמה וויטינג . היא נתבעה לדין בירי אחיה , שרצה להכריחה לחזור לארצות הברית , ושאף למנוע בער ילדיה מלהתחנך בקרב החברה הספפורדיסטית , שהיתה מוחזקת כופרת וסוטה . בהיותה בשיקאגו נפגשה אנה ספפורד עם קבוצת שוודים ששהו בעיר זו . בקבוצה היו כ 37 איש — בהם 7 ילדים — שהתרכזו סביב מנהיגם לרסון , שהטיף לחיים נוצריים טהורים . לימים הקימה החברה — בכספי חבריה — כנסיה ומרכז קהילתי , שקראו לו הכנסיה האוונגלית השוודית . אנשי הקבוצה חיו בקומונה בעלת הווי חיים שוודי בבית צמוד לכנסיה . הם התפרנסו מעבורות בבתים פרטיים ; את משכורתם היו מביאים למנהיגם , וזה היה מחלק ביניהם את הכסף . כשהתנהל משפט הירושה הם קראו בעיתונות על הקבוצה האמריקנית וביקשו להכירה מקרוב . הם הבחינו כי יש ביניהם נקודות משותפות רבות , והביעו את רצונם להצטרף למושבה הירושלמית . הצטרפו אליהם עור כמה נוסעים משיקאגו , וכך הגיעה לירושלים , ב 896 ו , חבורה גדולה של 77 נפשות , ובהם 25 ילדים . דוד ילין מוסר תיאור מפורט על בוא הקבוצה לנמל יפו,- 'ובין הפנים החדשות העומדות לבוא . 2 שם , עמי . 69-67 וראה שם פרטים נוספים על המקום . J שם , עמי 09 , 106 ו-ווו , וראה שם גם בעניין הקשרים עם קרל נטר ונטיעת אקליפטוסים ראשונים במקווה ישראל . . 4 שם , עמי . 145-142 וראה בעניין זה גס : ניני , עמי 7 ג . 5 . 42- פרטים בנידון ראה בארכיון הקונסוליה האמריקנית ועליו ראה י אמריקה וארץ ישראל , מדריך עמי . 6 . 49-47 וסטר ספפורד , עמי ג . 16 על בית הקברות האמריקני ראה שם פרק שלם : עמי 0 ו . 7 . 220-2 פירוט השמות בבית הקברות וכללית על המושבה ראה 1 יפה , מושבה אמריקנית . 8 וסטר ספפורד , עמי ו 88-18 ו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר