|
|
עמוד:351
בתחילת שנות ה 80 עדיין היו קשיים באירגון בית הספר , והתהליך נסתיים רק ב 1887 לאחר איחורו החלקי עם ביח היתומים האשכנזי ( ראה עמ' . ( 346 לשנה זו כותב כהךרייס . 'בראשון למאי יבול היה ביה"ס המאורגן מחדש לפתוח את דלתותיו . בשל חוסר מקום יבול היה המוסד לאסוף אל תוכו רק 42 תלמידים חיצוניים נוסף על התלמידים "האינטרנים" של בית היתומים , שנתרבו במשך השנה עד כדי , 23 וביחד מונה ביה"ס 65 תלמידי ... יעם התחלת השנה השניה , אפריל 888 ו , גדל מס' התלמידים מ 65 ל 50 ו . מהם היו שני שלישים אשכנזים . בית הספר עמד לעבור בסוף הקיץ " ) מוחרם ( " לבית מיוחד לעצמו . תחת שתי כתות , בנות שתי מחלקות כל כתה , נפתחו שלש בתות . הכתה הנמוכה בת שתי מחלקות , הכתה הבינונית והכתה העליונה , בנות מחלקה אחת . במקצועות אחרים היתה המחלקה העליונה של הבתה הנמוכה מחוברת עם הבתה הבינונית ובמקצועות אחדים — הבינונית עם הכתה העליונה . ""' לאחר שב 887 ו מוזגו בית הספר "למל' ובית הספר של 'החברה לחינוך יתומים' ( שנקרא בית היתומים האשכנזי או הפרנקפורטי ) הועמד בראש המוסד המאוחר ד"ר הרצברג . ב 1889 נתמנה מנהל אפרים בהן רייס , יליד ירושלים , ואז החלה תקופה חדשה בחיי בית הספר ; הוא עבר לדירה חרשה , מרווחת יותר ליד רחוב הנביאים מחוץ לחומות . מספר הכיתות הגיע ל , 4 ותוך זמן קצר ביותר הגיע מספר התלמידים ל 00 ו ויותר . סגל ההוראה גדל , ובתוכו התבלטו המחנכים דוד ילין וישעיהו פרס . בית הספר הפך להיות מרכז תרבות בעיר ונקודת משיכה לתיירים — כל זאת חרף החתירה וההחרמות נגדו מצד קנאי האשכנזים . * על מקומו של בית הספר 'למל מחוץ לחומות מספר לונץ ב ו 89 ו , כי ליד ביתו של קונראר שיק ברחוב הנביאים 'יכנוס בהמשעול הצר אשר לימינו וילך בו לאורך הגדר עד לפני השער השלישי אשר לימינו ודרך השער הקטון יבוא לבית הספר לבנ"י להאציל לבית לעמעל . ' בהמשך הוא מספר על המוסד , כי יבשנת תרמייז נתאחד עם בית הספר אשר לחברת גידול יתומים בארצנו הקדושה , ומהעת הזאת הלך הלוך וטוב . ארבעה מחלקות בבית הספר הזה ובהם יקשיבו לקח 80 תלמידים מבני העדות השונות , בשפת עברית , תלמוד ושולחן ערוך , ערבית , אשכנזית , צרפתית ואנגלית , ושאר המדעים היסודיים , והתלמידים יעשו חיל בלימודם . תלמידים אחרים שולחו כבר לאירופה ולעיר בירת ממשלתנו להשתלם בלימודים ולשוב אחר כך לארצנו הקדושה . העניים שבתלמידים ישיגו ארוחת הצהרים בבית היתומים הגז' וערך בגדים בבל שנה . הבית עומר תחת השגחת המנהל הי אפרים כהן . 150 ' בראשית המאה ה 20 החלו לחשוב על הקמת בניין מיוחד לבית הספר מחוץ לחומות . אפרים בהן רייס מספר בהרחבה על נושא זה : 'בחווה שנחתם בספטמבר 887 ו בין החברה לגידול יתומים באה"ק בפ"פ ובין ראשי עדת ישראל בוינה , הובע הרצון , כי תקים החברה במשך הזמן גם בנין מיוחד לביה"ס . הבטחה זו מצאה את ביטויה הראשון בדו"ח לשנת 892 ו , שבו הובאה תמצית דברי על הנחיצות בבנין מיוחד . "בתי ירושלים אינם מתאימים לצרכי ביה '' ס , אף שנוי הדירות קשה ומכביד , ויש למלאות תמיד אחרי דרישותיהם הבלתי רצויות של בעלי הבתים 40 , 000 . פרנק היו מספיקים לנו " ... קול קורא זה לא מצא את ההד המקווה . הגרעון שבהכנסות החברה התחיל עולה משנה לשנה והגיע בסוף שנת 896 ו לסך 8 , 000 ו מרק . מן הקרן הרזרבית אשר ברשות החברה נשתייר רק סכום של 40 , 000 מרק , והמצב עורר דאגה . נוסף על כל זה דרש בנין בית היתומים עצמו הרחבה . בשנת 897 ו באה אמנם לשמחתו של הועד הטבה במצב הכספי של . 149 כהן רייס , עמי 149 . ( 1888-1887 ) 99 , 95 א . שם . עמי . 105-98 . 150 לונץ , מורה דרך , עמי , 143-142 וראה גם : לונץ ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי 201 ואילך .
|
|