מוסדות־חינוך מודרניים; בית־הספר 'למל'

עמוד:350

מוסדות חינוך מודרניים ; בית הספר 'למל' בית הספר היהודי המודרני הראשון בירושלים ( ובארץ ישראל ) היה , כידוע , בית הספר 'למל , ' שהוקם בעיר העתיקה בעקבות ביקורו-שליחותו של לודוויג אוגוסט פרנקל ב 856 ו . על הקמתו של בית ספר זה בעיר העתיקה ועל שנותיו הראשונות כבר עמדנו בחלק הראשון של חיבורנו . כאן נדון בהמשך התפתחותו וביציאתו אל מחוץ לחומות . 145 א . העולם . י"ג באייר תרע"ג . שנה שביעית , גיליון 17 עמי . 146 . 14 פריימן , עמי ; 15 בלוחות א-י של לונץ מופיעות מודעות שונות על מוסדות החסד השונים שהיו בעיר . נ 1 ניין . למשל , את המקומות הבאים : לונץ . ירושלים . ג , תרמ"ט , עמי ו 20 ואילך ; ירושלים . ד . חרנ"ב , עמי 218 ואילך ? ירושלים , ו . תרס"ב , ענו- 75-72 לוח לתרס"ז עמי לו-נג לוח לתרס"ח עמי לו-נג לוח לתר-ע עמי נח-סב . . 147 , ; , ; , ; רופין . חיי , ב . עמ . 148 . 50 - בן אריה , חלק ראשון . עמי . 386 וראה על בית הספר גם : אליאב , מדיניות גרמנית , תעודות . 7-4 סטטיסטית שנעשתה באותה שנה . לפי סטטיסטיקה זו 1 מספר הזקנים , היתומים והיתומות וכל מחוסרי כשרון עבורה הנמצאים במוסדות צדקה שונים מתחלק על פי המוסדות השונים באופן זה.- א . בית מושב זקנים הגדול 420 — נפש , ב . בית היתומים ; 215 — ג . בית חינוך עורים ; 43 — ר . בית היתומים הספרדי ; 45 — ה . בית היתומות ; 75 — ו . בית הזקנים הספרדי ; 40 — ז . עזרת נשים ; 54 — בכל מוסרות הצדקה 872 — נפש . מפורט גם כמה עולה ההחזקה שלהם בפרנקים לשנה בכל מוסד , ובכל המוסדות גם יחד . י . ' < ראוי לציין , שבדומה למוסרות הבריאות שכנו רובם של המוסדות האלה — הגדולים שבהם לא בתוך השכונות , אלא במרחבי העיר הוקדשה . הם לא שירתו שכונה מסויימת , אלא את העיר כילה . 'עורף הקיום' שלהם היה על פי רוב ארץ ישראל כולה , ולעיתים אף ארצות הגולה . ל 5 ו 9 ו מציין פריימן , כי הצורך בבתי חסד בירושלים רב , בגלל העוני של תושבי העיר . יוקר המחייה רב , תנאי הפרנסה קשים ומקצועות העבודה מועטים . לעיר נוהרת עלייה יהודית ללא בסיס לפרנסה . מגיעים עולים רביס שאינם יכולים להסתדר עוד בחוץ לארץ , ובאים לכאן לחיות על כספי ה'חלוקה . ' מרובים גם הזקנים , הבאים ללא רכוש , לחיות כאן את שנותיהם האחרונות ולמות בעיר הקרושה . ' 46 רופין מביע אף הוא אח רעתו על מוסדות הצדקה הרבים שנמצאו בירושלים ושנחמכו בכספי ה'חלוקהי : 'ענין זה של צדקה בירושלים הריהו פרשה מיוחדת בפני עצמה . חשיבות ראשונה במעלה נודעת למוסד החלוקה , שספרות שלמה , הן לגנות והן לזכות כבר נכתבה עליו . אף שאיני מתעלם ממידת השחיתות שכל מעשה של צדקה גורר אחריו , מכל מקום הריני סבור , שסכומים גדולים הוצאו בארץ ישראל בדרך גרועה לאץ ערוך מן הדרך שבה מוצאים כספי החלוקה . אילולא החלוקה לא היה כיום רוב יהודי כירושלים ... ? מפעל הצדקה ככללו , מחוץ לחלוקה , הן בירושלים והן בארץ ישראל כולה , לקוי משום שתי בחינות עיקריות . ראשית משום פירור הכוחות . בעוד שערים באירופה , המשופעות יותר באוכלוסים מירושלים , מסתפקות בבית חולים אחר , בבית יתומים אחד , מוצא אתה בירושלים כחצי מנין מוסדות יהודיים מסוגים אלו , ומפני דצנטראליזציה זו גדל שיעור ההוצאות כפל כפליים . שנית , נעשה ענין הצדקה בידיהם של יהודים רבים ממש קרדום לחפור בו . ' ... קיום מספר ניכר של מוסרות צדקה וחסר בירושלים שמחוץ לחומות , אכן היה אחד המאפיינים של העיר החדשה , מאפיין שהצביע על טיבו של חלק בולט באוכלוסייתה ועל אחת הבעיות החמורות שהעיר ניצבה בפניהן — בעיית הקיום הכלכלי של תושביה , שנעסוק ונדון בה להלן ( ראה עמי . ( 535

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא