|
|
עמוד:327
הקדמה ; בתי החולים 'רוטשילד' ' ) משגב לדך , ( ' 'ביקור חולים' ו'שערי-צדק' על ניצני התפתחותם של מוסדות הבריאות , הצדקה והחינוך היהודיים בעיר העתיקה עמדנו בחלקו הראשון של חיבורנו . כאן נמשיך בדיון ההוא , אך נתרכז בעיקר בתהליך יציאתם של מוסרות אלה אל מחוץ לחומות , ובהשתלבותם במערך הבנייה של העיר החדשה . ב 1887 החלה בנייתו של בית החולים היהודי הראשון מחוץ לחומות , הוא ביח החולים ' רוטשילד . ' ביהצבי' מאייר אותה שנה נמסר על הנחת אבן הפינה לבית החולים . ' באלול תרמ"ח ( 1888 ) מוסר העיתון על חנוכת בניין בית החולים החדש . באותה שנה כותב לונץ 1 'בשנה הזאת נגמר בנין בית החולים לשרי בית רוטשילד והוסיפו שש מטות על מספר הי"ח מיטות שהיו בו עד העת ההיא' . ובשנת תרמ"ט ( 1889 ) הוא מדווח : 'בית החולים לשרי בית ראטהשילד . ובקיץ שנת תרמ"ח נגמר בנינו והנהו אחד הבנינים המפוארים אשר בעירנו וכולו אומר כבוד למיסדיו . בית החולים הוא בעל שלוש מכפלות . עומד באמצע הבכר , וסביב לו גן נחמד אשר בו יוכלו החולים לנוח ולהשיב נפשם ... ועל מקום הרופא ד '' ר שווארץ אשר בהן בכהונת ראש הבית בא הרופא ד"ר דארבאלה ( מלפנים רופא שולטאן זנזיבאר ) והוא ממלא משרתו באמונה ' ... ושוב ב 1891 הוא מוסר : 'בו ארבעה ועשרים מטות ועניי בל המקהלות קובלו בו בלי כל תשלום , ורופא הבית ישב 3 פעמים בשבוע להשיב לכל החולים השואלים בעצתו מבלי הבדל דת , וגם סמי המרפא ינתנו להם חינם . הבית עומד תחת השגחת הרופא יצחק בי ד"ר דארבאלא' . בסכמו את מפעלי משפחת רוטשילד בירושלים ובארץ ישראל כולה ב 905 ו מוסר לונץ על בית חולים זה כדהלן : 'בשנת תרל"ה עזב ד '' ר לונדון את משרתו ועל מקומו בא הרופא ד '' ר שוורץ . והוא פעל להתקדמות בית החולים הרבה יותר מכל הרופאים שקרמוהו . כי במשך הזמן נתרחבה העיר הרבה מחוץ לחומה ושכונות רבות של יהודים נבנו על דרך יפו לכל רוחותיה עד כי ירושלים חדשה נוספה על העיר העתיקה שבפנים החומה . ויהי מרגש מאד חסרון בית חולים ליושבי העיר החדשה ... ויציע ר"ר שוורץ לפני הברון אלפונס , כי לפי המצב הנוכחי של העיר נכון לבנות מחדש בעד בית חולים בנין גדול בחל ק החדש שמחוץ לעיר העתיקה שיהיה ערוך ומתקן בפנימיותו וחיצוניותו לפי צורך הזמן . ההצעה מצאה חן בעיני הברון ויימלא מיד את ירי הרופא לקנות כר נרחב מחוץ לעיר ולבנות עליו בית חולים חדש , ואחר זמן מה נקנתה חלקת אדמה בקרבת בית מקלט הרוסים על יד דרך המלך המכילה קרוב ל 6 . 000 מטר מרובעים . ומיד החלה מלאכת הבנין . ובשנת תרמ"ח נשלם בנין הבית שהוא אחד הבנינים היותר יפים שבעירנו ... הוצאות הבנין עם הקרקע עלו ליותר מ 200 אלף פרנק , ואז השיג הבית מאמר מלך מיוחד המאשר ומקיים את בנינו וקיומו ומזכהו בכל הזכויות אשר לבתי החסד הציבוריים . ו . הצבי , י"ט באייר , תרמ-ז , שנה שלישית , גיליון י , ( הוספה . 2 . ( שם . ב"ח באלול תרנו"דו , שנה רביעית , גיליון לב , עמי ו . ( וראה גם . חבצלת , ב"ד באלול תרמ"ח , שנה שמונה עשרה , גיליון . 42 עמי 5 ג . 3 ג . לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי . ( 1888 ) 254 בקשר למספר המיטות שהיה עד אז , 18 ראה : שם , עמי . ( 1869 ) 210 וראה גם : לונץ , ירושלים , ב , תרמ"ז , עמי 147 ואילך . . 4 לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי . 5 . 201 לונץ , מורה דרך , עמי . 141 הקמת מוסדות הציבור היהודיים מחוץ לחומות : בריאות , צדקה וחינוך מודרני
|
|