|
|
עמוד:320
אם נצרף את כל בתי האב בכל השכונות החדשות בירושלים לפי הספירה של , 1916 נקבל את המספר . 7 , 203 מאחר שהמדובר בתקופת משבר , והמספר הוא של בתי אב ולא של בתים רירות , נשתמש במקדם של 4 נפשות כלבד . הכפלה ב 4 תיתן לנו אוכלוסייה של 28 , 812 נפש בשכונות שמחוץ לחומות . לפי הספירה עצמה הגיע המספר ל . 20 , 813 נראה לנו , בי המספר הראשון יכול להתאים למצב שלפני המלחמה , בעוד שהשני קרוב יותר למצב שלאחר הגירושים והתמותה מחמת המלחמה . לפי דיוננו הסתכם מספר השכונות ב . 69 בספרם שהתפרסם בראשית תקופת המנדט הבריטי נוקטים זוטא וסוקניק מספר גבוה יותר ! 'ובמידה שגדל הישוב והמקום בעיר נעשה צר כן התרבו והתפשטו השכונות מחוץ לעיר . עכשו מונה העיר 74 שכונות שנוסרו ע"י יחידים וגם ע"י חברות במטרות של חסד , שהדירות ניתנות חנם לעניים או ששכר הדירה מוקדש לדברים שבצדקה . רוב השכונות בנויות אכן בלי בל תוכנית קבועה r שורת בתים אחת אינה נוגעת בשכונה הקרובה ואינה מתחברת אליה , לפעמים מפסיקים גלי אבנים ועפר בין השכונה האחת לחברתה ... בשכונות רבות מחוברים הבתים לבנין אחד כבניני הצבא . יש שבונות הדומות למבצר : חלוני הדירות ודלתותיהן פונים לפנים , לחצר המשותפת המכילה גם את בור המים המשותף . לפני כעשרים שנה היו שערי השכונה נסגרים בלילות . 152 ' במסגרת דיוננו על השכונות היהודיות שמחוץ לחומות חילקנו את התהליך לארבעה שלבים . הטבלה שלפנינו מסכמת את התהליך על פי השלבים האלה . עור נציין , בי השלב הרביעי של היציאה אל מחוץ לחומות , שחל , בעיקרו , בעשור הראשון של המאה ה , 20 חפף במידה רבה את תקופת ה'עלייה השנייה / ב'עלייה השנייה , ' שלא נמשכה אלא כ 10 שנים , הגיעו לארץ ישראל כ 40 , 000 עולים , לעומת 25 , 000 העולים שהגיעו ב'עלייה הראשונה , ' שנמשכה כ 20 שנה . אלא שהפעם לא היתה ירושלים יערם העיקרי של העולים . מספר היישובים הכפריים הוכפל מ 20 בקירוב לכ ם , 4 ואוכלוסייתם גדלה מ 5 , 000 ליותר מ . 10 , 000 בערים , ובמיוחד ביפו , בחיפה ובטבריה , גדלה האוכלוסיה היהודית במידה ניכרת , וגם בירושלים היה הגידול משמעותי — מ 35 , 000 לערך ב , 1900 לכ 45 , 000 נפש ערב מלחמת העולם 52 ו . זוטא-סוקניק , 0920 ) עמי 27 ו28- ו .
|
|