סיכום השכונות של ראשית המאה ה־,20 המבנה הפיסי הכללי של השכונות ואופיין החברתי

עמוד:318

סיכום השכונות של ראשית המאה ה , 20 המבנה הפיסי הכללי של השכונות ואופיין החברתי . 1 היקף הבנייה בשכונות בעשור הראשון של המאה ה 20 לאחר המשבר של סוף המאה ה 19 וראשית המאה ה 20 באה התאוששות , ושכונות חדשות המשיכו להיבנות בעיר . המקור העיקרי לסיכום הגידול במספר השכונות בשלב זד , של דיוננו הוא הדו"ח הידוע כספירת יהודי ארץ ישראל , שנערך ב 6 ו 9 ו על ידי המשרד הארצישראלי . השוואת רשימת השכונות שנמצאו בירושלים שמחוץ לחומות בזמן חיבורו של דו"ח זה — כולל מספר המשפחות והנפשות בהן — עם המפקד שעשה לונץ ב 897 ו , מראה , בי בין שני המיפקדים נוספו בעיר 23 שכונות , רובן המכריע בעשור הראשון של המאה ה . 20 לקמן רשימה מסכמת של השכונות , בשני חלקים : א ) השכונות הוותיקות , שהוקמו עד 897 ו , ב ) השכונות החדשות , שהוקמו בשלב דיוננו הנוכחי . המספרים של בתי האב והנפשות הם על פי הספירה של 6 ו 9 ו . 149 רופין לאפ"ק . 24 . 7 . 1914 א " * מ , תיק 149 . L / 51 / 95-96 א . ליבונטין . לארץ אבותינו , ב , עמי 1167 על קניית הקרקע לשכונת תלפיות ראה גס : פירסט , ירושלים החדשה , עמי 128 , אשכל , הכשרת הישוב . עמי ו . 150 . 54-5 פירסט . ירושלים החדשה , עמי . 151 . 127 המשרד , ספירה . עמי . 5 בירושלים , חיפה , צפת וטבריה . תכניות שהיו אולי מתגשמות אלמלא פרצה מלחמת העולם הראשונה באותה שנה "י . גם ליבונטין מספר , כי ההצלחה של תל אביב עוררה תכניות 'אצל האפ"ק לייסד גם על יד ירושלים עיר מודרנית . לתכלית זו ובהשתדלות גדולה מצד ד"ר לוי , מנהל האפ"ק בירושלים , קנינו בשנת 1912 שטח של 196 . 000 אמות כדרך לבית לחם וחברון , על גבעה גבוהה , הצופה על פני ים המלח והרי מואב . למקום הזה קראתי "תלפיות ... " בנין העיר נתעכב מפני המלחמה ומכשולים אחרים ... אולם בשנת 922 ו התחילו לבנות שם בתים ... 7 ' תלפיות אמנם לא קמה לפני מלחמת העולם הראשונה , אך די בתכניות להקמתה כדי להצביע על תנופת ההתפתחות שידעה העיר בסוף תקופת דיוננו . בסיכום דיוננו בהקמת השכונות בירושלים בראשית המאה ה ם 2 מן הראוי שנדגיש עוד שתי תופעות . א ) אף על פי שבניית השכונות נמשכה לכל אורך זמן דיוננו , הרי שהתרכזה , בעיקר , בשנים . 1908-1905 לפני אמצע העשור היה משבר בבנייה , ולאחר 1908 פקד את העיר עור משבר בנייה . אחד המקורות מתאר משבר זה כך : 'עברה שנת תרס"ח ( 1908 ) על כל התחלותיה והישגיה המבורכים . והנה שוב הופסקה הבנייה באופן מפתיע למרות שרוקא באותה שנה ( 1908 ) ניתנה ... "הקונסטיטוציה התורכית , " שעוררה שמחה ותיקוות רבות בארץ , מפני שהיא חיזקה והידקה את המצב הפנימי במדינה . אבל מהפכת "התורכים הצעירים '' לא אצרה כוח להתגבר על קשיי הסדר הפוליטי , והתחיל המרד ובריח תם של חלקי הנוער לחוץ לארץ . המשברים המדיניים שלא פסקו באירופה , המלחמות בארצות הבלקאן והרגשת אי הביטחון בכלל — כל אלה השפיעו לרעה על כל עלייה ותנועה בארץ ישראל' . ב ) למרות תנופת הבנייה וההתפתחות הנמשכת של ירושלים בראשית המאה ה 20 החלה ירושלים מפגרת אחרי מקומות אחרים בארץ , ומאבדת את מעמד הבכורה . והדוגמה של תלפיות תוכיח ו הנה באים לחקות בירושלים הקמתה של שבונה כפי שהדבר נעשה בתל אביב . ירושלים שבה החלה בניית שכונות יהודיות בעת שביפו כמעט שלא היתה קיימת עדיין קהילה יהודית . ירושלים שבה היתה אוכלוסיה יהודית כפולה ומשולשת מזו שביפו ובתל אביב , החלה מאבדת את היזמה ומחפשת דרכים לחקות את אחותה הצעירה .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר