|
|
עמוד:313
גרייבסקי מציין כי התכוונו לבנות בכל שנה 0 ו בתים ומגרשים סביב להם , וכי את המגרשים שלא ניבנו עליהם בתים מכרה חברת יק"א לחברת 'נווה בצלאל' הסמוכה . כל דייר קיבל שני חדרים , וכן חצר , ששימשה לנוי ולפעמים גם לגידול עופות . השירותים והמטבח היו בחצר . במשך השנים הוסיפו חדרים . כאן לא היו תקנות חמורות , בדומה לאלה שהיו בשערי חסד 1 אך בעיות הביטחון היו דומות , מחמת הניתוק ממרכז העיר . האיזור היהודי הקרוב ביותר — פרט לשכונת שערי חסד — היה איזור משכנות ( שכונת נחלת אחים הוקמה מאוחר יותר . ( שבעת הבתים הראשונים הוקמו במקביל לצלע הצפונית של שערי חסד . כעבור שנה ניבנתה השורה השנייה — בהמשך לראשונה — במורד לכיוון עמק המצלבה . אחר כך ניבנתה עור שורה ממול . בחזית הבתים הוסיפו חצרות , שגוררו בדרך כלל בגדרות אבן . 129 בניגוד לשערי חסר לא באו משתכניה של נחלת צדוק מקרב תושבי העיר העתיקה , אלא מהשכונות שמחוץ לחומה . ברובם היו סוחרים ובעלי מלאכה , בעלי אמצעים מצומצמים , שתנאי התשלום הנוחים משכו אותם להתיישב במקום . השכונה חסרה גם את המבנה החברתי המאורגן על מוסדותיו הקבועים . התושבים לא היו דתיים כאנשי שערי חסד . הם גילחו את זקנם , וילדיהם לא למדו ב'חדר' אלא בבתי הספר הכלליים . חצרותיהם היו מטופחות יותר . עוד שכונה קטנה , שנוסדה בירושלים לפני מלחמת העולם הראשונה , היא נווה בצלאל שליד נחלת-צרוק . '"' העיתון יהאורי מוסר ב 0 ו 9 ו , כי חברת 'משכנות בצלאל' חדלה להתקיים אחרי שפשטה את הרגל , ובל אחד מחבריה הפסיד סכום כסף . אך במיפקד יהודי ארץ ישראל מ 6 ו 9 ו ניזכרת השכונה , ובה 10 בתי אב . " קבוצה של בתי יהודים נבנתה גם ברחוב החבשים . לפי המיפקד מ 916 ו גרו שם 17 בתי אב . '" גד פרומקין מציץ , כי במעלה רחוב החבשים גרו יהודים רבים . 'רחוב החבשים באותו זמן היה ה"רובע הלאטיני" של ירושלים , בקרבתו היו בתי הספר של "חברת העזרה ליהודי גרמניה , '' בית הספר "למל" עם הסמינר למורים , בית הספר למסחר וגני הילדים , ורוב המורים והגננות גרו בקרבת מקום , ואף כמה מהתלמידים שעלו ירושלימה מיפו והמושבות , שכנו בחדרים ברחוב החבשים . באותו זמן נפתח ביה"ס לאמנות "בצלאל" בראשותו של פרופ' בוריס שץ באחד מבתי החבשים במעלה הרחוב , והיה הומה הרחוב ותוסס נוער לומד , נוער חרש שלא ידעתיו בעיר ו העתיקה . ' גם דוד ילין עבר באותה שנה לגור ברחוב החבשים , ורק חצר סלים טהבוב , שייח' חברוני שישב תמיד בשער ביתו , הפריד בין חצרותינו . בקומה התחתונה של בית ילין השכירו חדרים לכמה תלמידים בסמינר וב '' בצלאל , " ואלה יחד עם בני ילין הצעירים משכו אליהם תלמידים ירושלמים שבאו לבקרם' . " מתיאורו של פרומקין עולה , שרחוב החבשים הפך באותם הימים למרכז מגורים לאינטליגנציה היהודית בירושלים . בקירבתו ניבנה בית הספרים של 'בני ברית , ' ובאן התגוררו רופאים ומשכילים יהודים אחרים . ניתן אף להצביע על קשר בין איזור זה לשכונת זכרון משה , שכן חלק מהתושבים המשכילים שגרו כאן יזמו את הקמת השכונה החדשה , ואף עברו מכאן לגור בה ( ראה עמ' . ( 289 . 128 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי , 55-54 וראה גם : שריון , עמי . 129 . 90 נחלת צדוק , עבודת שדה . . 130 שפירא . מחוץ לחומה , עמי . 132 . 133-132 המשרד , ספירה . עמ י . 131 . 5 האור , כייא בסיוון תרע"א , שנה ראשונה , גיליון צג , עמי . 1 jj j שם , שם . . 134 פרומקין . שופט , עמי 1905 ) . 126-125 לערך . ( מקום מגוריו של בן יהודה היה ברחי אתיופיה מסי . 5 ראה : שימור ירושלים . חוברת .
|
|