חברת 'גמילות חסדים' ושכונת שערי־חסד

עמוד:310

ספר התקנות כולל 9 פרקים י ייסור החברה , התחייבות החברים וזכויותיהם , הנהגת החברה , בחירת הוועדים , חובת הוועד הראשי , חובת הוועד הפועל , חובת הוועד המקומי , סדר בניין הבתים ותקנות המושבה . בכל אחד מן הפרקים סעיפים רבים שקיומם היה הכרחי כדי לשמור על יחסים טובים בין השכנים . תקגון האגודה מצביע על הקפדה על אופי המבנה הארכיטקטוני והחברתי של השכונה . לשכונה • צורה מתוכננת , שעליה החליט אדריכל מומחה ושאושרה בידי ועד האגודה . נקבע כי : יהיו בתים יחידים וכפולים ; על תוספת לבניין צריך לבקש רשיון ; הבתים ייבנו בשורות , ולכל בית שני קירות 'משותפים 1 בית הכנסת ייבנה במרכז השכונה . מערך הבניינים נוער לפתור גם את הבעיה הביטחונית — על ידי חומות מגן , שערים ופתחים , אך בלי דלתות . " לאחר שנרכשה הקרקע 75 , 000 ) אמות מרובעות ) היא חולקה ל 200 חלקות . כל חלקה הקיפה ב 240 אמות , ומחירה 25 נפוליון זהב , ששולמו בעבור הזכות להיות חבר בשכונה . בניגוד לשכונות ה 'כוללים , ' שבהן ניתנו הדירות לעניים חינם , והדיירים בהן התחלפו אחת ל 5-3 שנים , היתה המטרה בשערי חסד לתת למי שנזקק לעזרה , אפשרות לרכוש דירה . החלוקה ל 200 המשפחות נעשתה בגורל . לזוכים ניתנה הלוואה של 70 נפוליון זהב , בלי ריבית , קומיסיון וכל הוצאה אחרת , ובתשלומים לשיעורים בסכומים זעירים , שהיו נמוכים מגובה שכר דירה רגיל . כעבור 4 ו שנה , ובתום כל התשלומים לחברה , נועדו הבתים להימסר לדייריהם ולהירשם על שמם בערכאות ' ) טאבו ( ' לצמיתות . כתנאי להתקבל לשכונה היתה המשפחה חייבת להיות חרדית . בדרך כלל התקבלו בני ישיבות בלבד , והבודדים שלא היו כאלה , היו חייבים להיות רתיים מאר . גם מי שהעביר את דירתו לאחר , לא יכול להעבירה אלא לאדם המדקדק בשמירת מצוות . תנאי אחר היה , כי מי שכבר היתה לו דירה שוב לא היה זכאי לרכוש דירה בשערי חסד . הזכות לקניית דירה הוגבלה למעוטי יכולת . " הבנייה החלה בשנת תרס"ח 908 ) ו . ( בראשיתה כונתה השכונה 'מושבה שערי חסד . ' המקום היה במערב העיר , בריחוק מהשכונות האחרות שמחוץ לחומה . מצפון מערב לשכונה היה הכפר הערבי שיח' באדר . אדמות השכונה היו שייכות קורם לבני הכפר הערבי ליפתא , שהיה כפר גדול יחסית באותה תקופה . השכונות היהודיות הקרובות ביותר היו משכנות וכנסת ישראל מצפון . " בשנה הראשונה ניבנו 30 דירות — בשורה הצפונית — נחפרו שני בורות מים , וניבנה שער ברחוב הגר"א . נבנה גם בית הכנסת המרכזי . הותקן עירוב והובא מלמד תינוקות . בשנה השנייה ( שנת תר"ע ) הותקנה דרך בין הבתים , ומשני ציריה מדרכות מרוצפות . " ב 9 ם 9 ו מוסר 'החבצלת , ' כי בל"ג בעומר הונחה אבן הפינה ל 30 בתים חרשים , שייבנו בהשתדלות 'חברת גמילות חסד כללית' , " וב וו 9 ו מוסר 'המוריה , ' בי בשערי חסד התחילו לבנות עור 8 בתיםי . " עד שנת תרע"ג ניבנו בשכונה 66 בתים , מקווה ציבורי ( בנייתו נסתיימה רק בתרפ"א ) 4 וו . תקנות חברה לבנין בתים בירושלים , נתבוננה בשנת תרס"ח על ירי חברת שערי חסד גמילות חסדיס , מיום כ"ז בטבת תרס"ט . ראה : ארכיון היסטורי , עיריית ירושלים , וגם בבית הספרים הלאומי . . 115 שם , שם . פרטים על השכונה ראה גם : גליס , שכונות , עמי קלז-קמב . . 114 גרייבסקי , ספר היש 1 ב , עמ- . 117 . 54 שערי חסר , חוברות מסכמות לשנת ה , » ולשנת ה 18 . 40 ו . חבצלת , כ"ג באייר תרס"ט , ( 1909 ) שנה שלושים ותשע , גיליו ן , 90 עמי . 119 . 477 המריה , וי בסיון תרע"א , שנה שנייה , גיליון פה , עמי ו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר