|
|
עמוד:308
מצפון לנחלת ציון , בשטח השכונות נוה שלום ושבת אחים ( ראה עמ' , ( 277 התגבש מרכז הערה הפרסית . כמו מכל ארצות המזרח , כך גם מפרס , התעוררה עלייה לארץ במחצית השנייה של המאה ה . 19 זו התחזקה מחמת רדיפות , במיוחד יש להדגיש את הגזירות שהוטלו על יהודי משהד , שרבים מהם הוכרחו להתאסלם ואחרים חיו חיי אבוסים . גזירות אלו היו בין הגורמים שהביאו לעלייה מוגברת של יהודי פרס לירושלים , והם הגיעו הנה בעירום ובחוסר כל . 104 בירושלים החלו הפרסים מתארגנים על פי ערי מוצאם , ושכונות כנוה שלום ושבת אחים החלו מתמלאות פרסים , במיוחד יוצאי העיר משהד . ב 1906 אף הוקם בית כנסת מרכזי לבני עדה זו , שזכה לתמיכתו של הרב יעקב אריה סלפנדי מדירקהיים שבגרמניה . לוח זכרון בפתחו מנציח את הרב ... ' — הנדיב הראשון שעזר לנו בקניית נחלת קודש לבית הכנסת בת"ת ותשב"ר לעדת ישראל אנשי פרס ומאז תומך ועוזר לחינוך ילדנו לתורה וליראת שמים . ' ... על לוחות שיש בתוך בית הכנסת חרותים שמותיהם של תורמים נוספים , וכן שמות הגבאים , אנשי פרס ( משהד , ( שבנו את בית הכנסת . " מלבר הריכוז הפרסי בשכונות נוה שלום ושבת אחים התיישבו פרסים גם בשבת צדק ( כבר ציינו לעיל את בית הכנסת הפרסי 'פתחיה , ' בשכונה זו . 3104 ( יהודים פרסים רבים התיישבו גם בנחלת ציון . חשוב לציין , כי היוזמה הראשונה לבניית נחלת ציון היתה של חברת ' כל ישראל חברים' ( כי"ח ) ומנהליה בירושלים , ניסים בבר ואלברט ענתבי . כידוע , היתה חברת כי"ח פעילה , בסוף המאה ה 9 ו גם בפרס עצמה , והקימה שם בתי ספר יהודיים , ודומה , כי הקשר בין חברת כי"ח ליהודי פרס סייע להם להתנחל בשכונה זו והביא לחיזוק מרכזם של יהודי פרס באיזור . עדה מזרחית אחרת שבניה התפרשו גם בשכונות ה'נחלאות' היו התימנים . בני עדה זו היו מהעניים ביותר בעיר . רבים מהם עבדו בעבודות קשות ; סיתות אבן , בניה , סבלות , וחיו בתנאי דיור קשים ( בתים גרועים וצפיפות נפשות גבוהה מאד לחדר . ( הנשים התימניות לא ירעו בדרך כלל קרוא וכתוב , על כן לא נמצאו בבתי הכנסת שלהם 'עזרת נשים . ' העדה בולה המשיכה לשמור על ייחודה העצמי במנהגים ובנוסח תפילות ומספר בתי הכנסת שלה היה רב ביותר יחסית ( ראה עמ' 9 ו . « 105 ( 2 לסיכום התפתחות גוש ה'נחלאות' עד לסוף התקופה העות'מאנית נציין שתי תופעות : א ) עצם העובדה שכבר בשלהי תקופת השלטון העות'מאני החל נוצר כאן גוש שכונות מיוחד בעל אופי משלו . אחד מספרי הסיכום על ירושלים שמחוץ לחומות מגדיר זאת כך : 'פדרציה של שכונות אשר ניתן לכנותן העיר "המזרחית" שבמערבה של ירושלים . השכונות ... דומות בצורתן אחת לרעותה ; אין ביניהן הבדלים מעמדיים כלכליים ואף תרבותיים . עניות כללית רובצת עליהן ' ... ובתוכן 'אותו החומר האנושי הרב גווני של בני עדות המזרח . 106 ' ב ) אף על פי שבמבט ראשון נראה כאילו השתכנו באיזור זה תושבים מבני כ ל עדות המזרח , הרי שלמעשה לא כך היה הדבר . אם עוקבים בדייקנות אחרי המתנחלים במקום עד לסוף תקופת השלטון העותימאני , מתברר כי רק בני עדות מזרחיות מ ס ו י י מ ו ת באו לכאן . כך , למשל , לא . 104 כללית על יהודי פרס ראה י טהון , 1 109-91 טרטקובר , שבטי ישראל , ג , עמי . 246-245 על עליית יהודי פרס , כולל קהילת שיראז בשנות ה ס 8 וה , 90 ראה גם . מזרחי , יהודי פרס , עמי ום ; 202-2 הכהן , אבנים בחומה , עמי 104 . 49-48 א . על בית הכנסת ות"ת פרסים סלפנדי ראה : הכהן , אבנים בחומה , עמי 04 . 102-94 וב . וראה גס : הכדן אבנים בחומה , עמי 5 . 89 , 50 סו . על הפרסים בנחלת ציון ראה . סיטון , עמי . xios . 27 s- 272 חבצלת , י"א בתמוז תרס"ח , שנה שלושים ושמונה , גיליון 61 עמי שפ"ב ; לונץ , לוח לתרס"ט עמי . 106 . 126-101 שפירא , מחוץ לחומה , עמי . 105-104
|
|