|
|
עמוד:303
התרחבות באיזור מחנה יהודה : בית הכנסת אורחים ומבנים אחרים , ' בתי סעידוף , ' 'שערי רחמים' והיווצרות איזור ה'נחלאות' מעניין , כי באיזור מחנה יהורה שבתקופות קודמות היו פעילות בו במיוחד חברות המסחר , לא התחדשה בתקופה שאנו עוסקים בה פעילות בנייה ניכרת של שכונות חדשות . נראה , שהחברות בחרו לבנות באזורים 'פתוחים' יותר . בכל זאת , במחצית השנייה של העשור הראשון של המאה ה 20 התחדשה הבנייה גם באיזור זה , אך בעיקר בשכונות שכבר היו קיימות . ליד שני הבתים ה'מיוחדים' שנבנו ברחוב יפו בקירבת מחנה יהודה — בית הקונסול הבריטי ובית הבריאות שממולו ( ראה עמ' — ( 201 קם באמצע העשור הראשון של המאה ה 20 עור בית , גדול , העומר שם עד היום , הידוע ב'בית השעונים' או בית 'הכנסת האורחים . ברשימה מפורטת שנתפרסמה על אודות בית זה נאמר , כי מייסדו יר' שמואל לוי , עלה מאמריקה וגר תחילה ב"נחלת שבעה , " בעיר העתיקה וב"מאה שערים . " כשראה ר"ש לוי בסבלם של העולים החדשים , בייחוד בימים הראשונים לבואם , ער שמצאו להם מקום מגורים , קנה מכספו דירה אחת ב'ימחנה יהודה" והקים עליה עוד שלוש קומות , שאותן הקדיש לבית כנסת בשם "זהרי חמה" ול"הכנסת אורחים ; " גם מקוה כשרה עשה שם . מעל לקומה הרביעית היתה עוד קומה צרה יותר , כעין צריח , שלכל רחבו תלוי היה שלט באותיות מאירות עיניים 1 "בן פורח יוסף ) . " בחשוון תש"א , מחמת קצר חשמלי , נשרפה קומה זו כליל . ( ' בראש הקומה הרביעית , שבה נמצא בית הכנסת "זהרי חמה , " התקין ר"ש לוי יחד עם המומחה היחיד לשעוני שמש , ר' משה שפירא , ובעזרתם של הבן רי משה אליהו לוי ונתנאל תפילינסקי , מאוחר יותר את המערכת הגדולה של שעוךהשמש על קשת הפוכה , כשבמרכזה תקוע מוט המטיל צלו במדויק על הספרות הרבות שם . מעל לשני קצות הקשת ההפוכה התקינו שני שעונים . 84 השקפה , י"ט באדר בי תרס"ב , שנה שלישית , גיליון יא , עמי . 85 . 87 שם , וי באייר תרס"ו , שנה שביעית , גיליון נד , עמי . 8 « . 2 לונץ , לוח לתרס'יט , עמ י 82 ו . . 87 גרייבסקי . ספר הישוב , עמי . 88 . J 5 שם , שם . פרטים מסויימים על כל שכונות כנסת ישראל ראה גם : פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 89-88 ב 1902 אנו פוגשים ביריעה מעניינת ; בתי מזכרת משה נמכרו לד"ריהם , וכך היה כל אחר מהם לבעל בית . נוספו אפוא 120 בעלי בתים יהודים בירושלים . ל 80 מהם נתינות עותימאנית והם בעלי זכות בחירה למועצת העיר . ב 1906 כותב העיתון יהשקפהי ? יסך הכל יש על נחלת כנסת ישראל עם הבתים הנבנים כעת 101 בית , מהם שני בתי מדרש , ארבעה בתים לתנור של מיצה , ובית לתנור של חמץ וחמשה בורות מים . 85 ' בתרס"ט 1909 — מוסר לונץ על רכישה נוספת של קרקע באיזור 'בנסת ישראל' על ידי הועד הכללי : 'גם הוער הכללי לעדת האשכנזים שכבר עלה בידו לבנות בשכונת בנסת ישראל יותר ממאה בתים , קנה עוד בר נרחב של 7 . 500 אמות מרובעות לבנות עליו בתים לעניי כל מקהלות האשכנזים . ... גרייבסקי מוסר , כי המגרש הראשון של שכונת כנסת ישראל נקנה בשנת תרנ"א , 'והשני 1 . 500 — אמות בשנת תרס"ח , בעזרת ר' יוסף ריבלין שהיה המתחיל בזה' . מאוחר יותר , בתקופת המנדט הבריטי , הוקמה במקום שכונת כנסת ג . ' גרייבסקי מציין לשנת 1935 כי באיזור מצויים : 'מאה וששים בתי מעון לעניים חנם , המתחלפים nm < לשלש שנים . רוב הבתים נבנו על ידי נריבי אחינו באמריקה , ומעוטם על ירי נדיבי ירושלים' .
|
|