|
|
עמוד:292
ייסדו חברי אגודת 'אחווה' — אגודה חשאית דתית , שמטרתה היתה עזרה הדדית וקיום ממשי של מצוות 'ואהבת לרעך כמוך . ' החברים נקראו 'אחים , ' והם התארגנו בסניפים . " ספר זברונות , שבו אנו מוצאים פרטים על השכונה ועל האגורה שעמדה מאחוריה , הוא ספרו של שריון , שהיה חבר פעיל באגודה ובנה את ביתו בשכונה . ואלה דבריו על הקמת האגודה : • בשנת תרנ"ה 895 ) ו ) התאגדו אחדים מטובי ירושלים הצעירים במטרה להתבונן ולהיטיב את מצבם החברתי והכלכלי של בני הדור הצעיר בירושלים , שהם בעלי מוסריות הגונה אבל חלשים במובן הכלכלי . הצעירים האלה ייסדו אגורה בשם "אחווה" ומטרתה , לעזור לאותם צעירים המשתוקקים לעזוב את חיי הבטלה ולהתמסר לחיים של כבוד , להתעסק בעבודה תורנית ומדעית או במסחר ועבורה ... האגורה המציאה לחבריה הזקוקים עור וסער בהשגת אשראי וכן משרות ועבודה . ובזה העמידה האגודה , בכוחות משותפים , צעירים לא מעטים , על בסיס כלכלי איתן . האגודה גדלה במספר חבריה והתרחבה במדת פעולותיה , התענינה במפעלים צבוריים ועזרה לא מעט בהתבססותם . בהתחזק האגודה בירושלים ראתה צורך בהפצת מטרתה גם בשאר ערי הארץ ופתחה סניפים ביפו , תל אביב , צפת , טבריה , חברון , פתח תקוה וחיפה ... נוסדו אח"כ סניפים גם בניו יורק ובלונדון , שעשו הרבה למען א"י ומוסדות החסד שבה , בעיקר בזמן המלחמה העולמית' . בתרס"ג היתה התארגנות מחודשת של סניף האגודה בירושלים , ובתרס"ה הציעו חלק מהחברים לייסד לעצמם שכונה ו יצץ רעיון שיש גם להתרכז כאחים של משפחה גדולה אחת — סביב בית אב אחד ולקרב על ידי כך את לבות האחים גם בשטח כי המרחק בין אח למשנהו מביא לפירוד הלבבות .... ואז נזרקה האימרה בין האחים שיש למצוא שטח מתאים לא הרחק מן העיר ולבנות שכונה מרכזית אשר תרכז בתוכה את אלה מן האחים אשר ירצו להתנחל בארץ' י . הרעיון התקבל על דעת ה'אחים , ' ולשם הגשמתו נבחר וער מכץ , שהוטל עליו לטפל בכל השאלות הקשורות בביצוע מהשגת כסף ועד קניית הקרקע . בשלב הראשון נרשמו 22 חברים לקניית הבתים , ובשנת תרס"ו נרכש המגרש 0 , 000 — ו אמות מרובעות , במחיר 1 . 5 פרנק האמה . המגרש חולק ל 22 חלקות . השכונה תוכננה ב 4 שורות מקבילות , החלקות חולקו לפי גורל . חלקה אחת יועדה מייד לבית כנסת , וחלקה אחרת — לבית וער לאגודה . רוחב כל חלקה היה 12 אמות , ואורכה 25 — אמות ( כמפורט במשפט האחוזה וגבולותיה ) . 22 למעשה לא ניבנו אחר כך כל הבתים . מפת ירושלים מראשית תקופת המנדט הבריטי מראה , שבשורה הרביעית , הדרומית ביותר , נבנה בית אחר בלבד ( ביתו של שריון , ( וכן בית הכנסת . גם השורה השלישית כנראה לא נתמלאה . לאחר שנסתיימה חלוקת החלקות החלה פרשת הבניין . כאן נתקלו במחסור בכספים . בנק אפ"ק הסכים לתת לכל מתיישב הלוואה של 2 , 000 פרנק — מכספי הקרן הקיימת לישראל — ל 10 שנים ובריבית של . 6 % ליבונטין , המציין את דבר ההלוואה הזאת — שכבר ניתנה בשנים . 19 פרטים על האגודה והתקנות שלה ניתן ללמוד מספר האגודה ; ראה : אחווה , ספר , וכן מספרי זכרונות של שניים מחבריה הפעילים : וייס ושריון . . 20 שריון , עמי 7 ג8- ג . . 21 אחווה , ספר , עמי ; 173 וייס , עמי . 182 . 22 הפרצלציה המתוכננת של השכונה ראה : עץ הדר , עמי , 151 ולוח 44 ( עמי 1 , ( 162 ראה אצל וייס ( עמי 82 ו ( 186- את שמוח 22 החברים שנרשמו לשכונה . . 25 וראה במפורט בעניין זה : זלצר , אחוה .
|
|