|
|
עמוד:273
שכונות נוספות עלדרך יפו : 'עזרת ישראל , ' 'שערי ירושלים , ' 'אהל שלמה ' , ' כרם שלמה ' , שבת אחים' ' , נחלת ציון' , ו'נוה שלום' שנות ה 90 הביאו להתפתחות ניכרת גם בבניית שבונות לאורך 'דרך יפו , ' ובמיוחד סביב שכונת מחנה יהודה . חלק ניכר היו שכונות קטנות ובלתי מגובשות , בך שקשה למצוא פרטים עליהן — כיצד נוסדו , כיצד נבנו וכיצד התפתחו . נסתפק אפוא במספר פרטים מסכמים . עזרת ישראל היא שכונה שהוקמה בשנת תרנ"ב . ( 1892 ) היא הוקמה ליד צומת הרחובות יפו והמלך ג'ורג' בידי הרב הראשי לעדת הספרדים וה'ראשוךלציון , ' הרב ר' יעקב מאיר , בסיוע עסקנים . נבנו בה כ 20 בית משני ציריו של רחוב ללא מוצא , שהכניסה אליו היתה מדרך יפו בלבד . ( מיקום שכונת עזרת ישראל ראה במפה בעמי . ( 153 על בניית השכונה מספר גרייבסקי : 'גם הרב רבי יעקב מאיר , הראש"ל שליט"א השתתף בבניין ירושלים החדשה , אחת מפעולותיו בשדה הישוב החדש היא יסודה של שכונת "עזרת ישראל" בררך יפו . בימים ההם בקשו נכרים לרכוש להם מגרש זה בלב ירושלים , ואו התעורר הוא יחד עם ר נסים אלישר ורבי יוסף ריבלין ור' משה מלצר וקנו מגרש זה , שהוא למעלה מחמשת אלפים אמה , במחיר של עשרה פראנק האמה . עליו הקימו את השכונה הזאת שהכילה אז כ 30 דירות . 121 שם , שם . . 122 לונץ > קרסל , ( נתיבות , עמי , 267 ( בתוך : לוח לתרנ"ז , עמי . ( 71-59 ג . 12 לונץ , לוח לתרנייח , עמי . 71-65 . 12 ? שם , שם . . 125 שפירא , מחוץ לחומה , עמי , 125 וראה על השכונה גם א * ל פירסט , ירושלים החדשה , עמי 1 36 יהושע , ה , עמי 5 « ו . ' כרמל מזרחי , ' ולכן לא התפתחו בשכונה יקבים פרטיים , כפי שקרה , למשל , במאה שערים . היו מהתושבים שקנו יין מיקבים מקומיים באלה , כדוגמת יקבי ווידמן בבתי וויטנברג . היו אלה יקבים פרימיטיוויים , שבהם היה ערבי יחף דורך את הענבים ברגליו . מוקד השכונה היה , כמובן , בית הכנסת , שנבנה עם הבתים הראשונים ושימש גם בית מדרש . מוסרות חינוך לא הוקמו בשכונה — בנראה בגלל ממדיה הקטנים , ובעיקר בגלל המספר הקטן של ילדים ובני נוער . בנושא זה היה שיתוף פעולה עם השכונה הסמוכה , מזכרת משהי . 12 הרחבנו את הדיבור על שכונת כנסת ישראל משום משמעותה הכללית החשובה והמשך התפתחותה , אך בתקופת דיוננו — שנות ה — 90 לא התפתחה שכונה זו ביותר . לונץ מציין ל 897 ו , כי עד לזמן זה עדיין לא ביצע 'ועד כל הכוללים' את תוכניותיו הגדולות לגבי מקום זה , וכי בשכונה רק 5 ו בתים ובית כנסת אחר . 122 עיקר גידולה של שכונה זו ובנותיה היה במועד מאוחר יותר , אך היסודות והתוכניות להתפתחות מרבז שבונות זה היו פרי בולמוס הבנייה של שנות ה . 90 הסיכום הכללי של בתי 'שכונות הכוללים' עד 1897 מורה , כי מספרם היה קטן למדי : בתי הונגרים ,-18 — בתי הורודנא ; 20 — בתי וילנא ; 18 — כנסת ישראל ; 15 — בתי וורשא 50 — "י . לפי סקירתו של לונץ היו אז בירושלים שמחוץ לחומות 3 , 450 דירות , ורק 121 מהן ( כ ( 3 . 5 % היו 'בתי כוללים . ' גם אם נביא בחשבון עוד כ 140 בתים , שהיו 'בתי הקדש' לעניים , יהיה הסך הכל של בתים אלה כ 7 . 5 % מכלל הבתים בירושלים . מספרים אלה מראים , כי מבני ה'כוללים' ו'בתי ההקדש' תפסו חלק קטן בלבד בבנייה שמחוץ לחומות . אך היתה להצטרפות ה'כוללים' לבנייה בעיר החדשה חשיבות במובן אחר : גם גופים אלה הודו עתה , כי המשך תהליך התפתחותה של ירושלים היהודית הוא אכן בשטח שמחוץ לחומות . ואמנם , כעבור מספר שנים עלה מאד מספר בתיהם בעיר החדשה .
|
|