|
|
עמוד:272
בשנת תרנ"א ( 1891 ) נבנתה שורת הבתים הראשונה ' אלה הם הבתים בצדה הצפוני של השכונה . חמשת הבתים הראשונים ובית הכנסת נבנו בידי 'הוער הכללי' מתרומת משפחת דייויס ממלבורן , אוסטרליה . " ל 1891 אף מציין העיתון 'הצפירה , ' כי נוסדה בירושלים חברת 'תלפיות , ' שהיא סניף של חברת ' כנסת ישראל'י . " תקנות האגודה שבנתה את הבתים פורטו תחת הכותרת 'הרחבת הישוב , חברה לבנין בתים לכנסת ישראל . אגורתה על ארץ נוסדה לבנין בתים על יד תשלומים קלים . ניסן תרנ '' א "' י . המשך הבנייה היה בשלבים . מאחר שהיה זה כ 30 שנה לאחר ראשיתו של תהליך היציאה מהחומות , ומכיוון שבסביבה כבר נמצאו שכונות ותיקות — כמשכנות ישראל וכמזכרת משה — השפיע הדבר על צורת הבנייה של השכונה . שוב לא היה צורך בחומה ובשערים מטעמי ביטחון , ומעתה הסתפקו במבנה בעל צורת ח , ששימש בעצמו מעין חומה מ 3 צדדים r הצד המזרחי נשאר פתוח . הדירות היו צמודות זו לזו , כאשר בדרך כלל לכל שתי דירות קיר משותף . כך הושגו חיסכון בהוצאות הבנייה , ניצול אופטימלי של הקרקע , וכן יצירת רצף של דירות כשהחצר בתווך , דבר שהיתה לו חשיבות ביטחונית וחברתית . במשך כל התקופה העות'מאנית קיבלה השכונה את מימיה מבורות המים הציבוריים שבה , שכן מערבת צינורות מים עריץ לא היתה . בסוף המאה , כאשר היו מספר שנות בצורת רצופות , התגברה השכונה על המחסור במים בצורה מיוחדת . 'הועד הכללי כנסת ישראל' רכש בחברת הרכבת , שנוסדה זה לא כבר , קרון מכלית , ובו הביאו מים ממעיינות בתיר . בתחנת הרכבת בירושלים 'נפרקו' המים באמצעות משאבה מיוחדת והועברו לנאדות מים , שנישאו על גבי חמורים עד לשכונה , ושם 'חולקו במשורה : ' מערכת הביוב היתה תחילה בסגנון מקומי — תיעול פנימי ובור שופבץ אחד משותף . זכות קדימה למגורים בשכונה ניתנה לעולים , אלא שמספרם היה מועט בתקופה ההיא . לכן נתפסו רוב הדירות על ידי תושבי ירושלים , הן מיוצאי החומות והן מתושבי השכונות הסמוכות שעברו לגור בכנסת ישראל א' . " רוב תושבי השכונה חיו על כספי ה'חלוקה , ' וכתוספת קיבלו תמיכה מהישיבות שלמדו בהן . מקצת מהתושבים גם ניהלו בביתם מסחר בקנה מירה זעיר . הם סחרו בתשמישי קדושה — טליתות , תפילין וספרי קודש — וחל ק גם ברברי סידקית : חוטים , צמר , ממחטות , גרביים וכדומה . מסחר זעיר זה היה בדרך כלל עיסוקה של האשה , שהרי הגבר היה עסוק בלימוד התורה . ה'ועד הכללי' ניהל את בל ענייני השכונה , החל בחלוקת הדירות וכלה בחלוקת המצות לפסח — והוא עושה זאת עד היום . : את מצרכי המכולת קנו התושבים בחנות המכולת שהיחה בשכונה מראשיתה . בשר ודגים קנו במאה שערים , ולעיתים גם במחנה יהודה ובמזכרת משה . יש לזכור , שבימים ההם היה השוק הגדול מחוץ לחומות במאה שערים , ולא במחנה יהודה , כפי שהדבר היום . שלא כתושבי שכונות חרדיות אחרות סמכו תושבי כנסת ישראל א' על כשרות היין של יקבי . 116 הורביץ , מוסר היסוד , עמי . 263 וראה גם : לונץ , ירושלים , ד , תרנ"ב , עמי . 117 . 224 הצפירה . י- בתמוז , תרנ"א , שנה שמונה עשרה , גיליון , 147 עמי . 118 . 596 העתק לא שלם של התקנות מצוי בבית הספרים הלאומי . . 119 על פי ארכיון וועד כנסת ישראל ושיחות אישיות עם חברי הוועד . . 120 שם , שם .
|
|