|
|
עמוד:260
באותו זמן לערך יצאה קריאתו של ן שמואל סלאנט אל ראשי ה'כוללים' להתחיל במפעלי בנייה . " עם זאת , אף על פי שהקרקע הוכשרה לדבר , עדיין לא העזו ראשי ה'בוללים' לגעת בכספי ה'חלוקה' למטרות בנייה . את הדחיפה הסופית ברוב ה'כוללים' נתנה , בדרך כלל , הופעתו של נדיב , שתרם תרומה רצינית לקניית מגרש ולבניית הבתים הראשונים . כך היה בבתי הונגרץ , בתי וורשא , בתי הורנשטיין ובתי וילנא — ואפילו בכנסת ישראל . זכותם של ה'כוללים' היא בכך ש'הפעילו' את הנדבנים . בדרך כלל זכו הנדבנים לתמורה בעבור נדיבותם . זכויותיהם מוגדרות ומפורטות בתקנות ה'כוללים' השונים , ובהן זכויות מסוגים שונים , למשל : לנדיב הזכות לגור בדירה הנקראת על שמו , או לקבוע מי יגור בדירה זו לתקופה מסוימת , לוח זיכרון על שמו של הנדיב נקבע בפתח הדירה מבחוץ , או בתוך הדירה . הנדיב רשאי להעמיד תנאים מסוימים לגבי הדירה . מלבד תמורות 'חומריות' כנ"ל זכאי היה הנדיב , שבני ה'כולל' ימלאו כלפיו חובות מסוימות , יתפללו בעבורו תפילות שונות , ישמרו את יום הזיכרון שלו , יאמרו 'קדיש' לזכרו , ועוד ועוד ... ככל שהתרומה היתה גדולה יותר כן גדלה התמורה בכמות ובאיכות . ה'כוללים' לא הסתפקו בהנחת היסודות . הם יסדו גם קרנות למימון הבנייה והמשיכו בבניית שכונותיהם . הם עשו זאת על ידי איסוף סכומי כסף קטנים יותר . התרומות נאספו לקרן מיוחדת לבניית בתים , שנקראה 'קרן קיימת , ' ונעשתה תעמולה לתרום לקרן זו . נראה , שהיתה גם מעין תחרות בין ה'כוללים , ' ואף היא תרמה להרחבת הבנייה , בבחינת 'קנאת "כוללים" תרבה דירות . ' הדבר מתבטא בחוברות התעמולה של ה'כוללים . ' כך מופיע בהודעות 'כולל זילנא' הקטע דלקמן : 'שמחים אנו בשמחת אחינו יתר הכוללים על תשועתם , אך דואגים וכואבים אנו מאד על מצבינו השפל בראותינו כי תחת אשר יתר הכוללים עומדים ומנצחים על המלאכה הנה מלאכתינו עמדה באץ לנו עזר וסעד מחו"ל' . ניתן לסכם אפוא , כי בניית בתי ה'כוללים' נעשתה מחר גיסא כדי לסייע לעניים , ומאידך גיסא גם כדי לאשש את קופות ה'כוללים' המדולדלות . הכספים לבנייה באו מ 3 מקורות : א . תרומות גדולות חד פעמיות ועזבונות ן ב . קרנות מיוחדות ; ג . ניכוי אחוז מסוים מן ה'חלוקה . ' ב'כולל וילנא , ' למשל , היה נהוג לנכות לבניה 3 % מה'חלוקה , ' ונראה שכך נהוג היה גם ב'כוללים' אחרים . ה'כוללים' השקיעו מאמצים רבים בהתרמה לבנייה , כי בעוד שתרומות בני הגולה ל'חלוקה היו קבועות ומקובלות , הרי שההחרמה לבנייה היתה חדשה , אף שכוונה לאותו קהל תורמים . יתרון תרומה כזו על תרומה ל'חלוקה' — ה'נאכלת' מהר , 'ולא נודע כי באו אל קרבנה' — ( על פי בראשית מא , כא ) היה בנטייה הטבעית של התורמים לתרום לדבר ממשי , כמו בניין , שאף ייקבע בו לוח זיכרוןיי . הדירות שבנה ה'כולל' בתרומות הנדיבים נועדו לחלוקה בין עניי ה'כולל' שאין ידם משגת לקנות או לשכור דירה . בדרך כלל ניתנו הדירות חינם אין כסף לבני ה'כולל , ' מקבלי ה'חלוקה , ' שרובם המכריע היו עניים . בזה לא נבדלו שכונות אלו מבתי ה'הקדש' שנבנו לפניהן ואחריהן . ברוב ה'כוללים' ניתנו הדירות ל ג שנים , ובתום הזמן היה על הדייר לפנות את הדירה . על פי רוב הקפידו על כך , מכיוון שהנחת היסור היתה , שכל בני ה'כולל' זכאים ליהנות מדירת חינם . 6 » פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 70 . 9 « תקנות בולל וילנא , העתק : בארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים . י . 7 כללית על היכוללי 0 י ראה . גת , עמי . us-m
|
|