|
|
עמוד:255
' מאוחר יותר טיפל במקום "ועד הצירים , " דבר היכול להלמד גם מכתובת על המשקוף של פתח הכניסה אל המערה , בה חקוק . "תקון המערה ובבין הגרר נעשו בפקודת ועד הצירים לארץ ישראל , תרע"ח . "' בהמשך מביא גרייבסקי תעודה , המספרת כיצד חילקו 'כוללי' הספרדים והאשכנזים את השטח ביניהם , והפרטים שנדברו והיתנו ביניהם בקשר לטיפול בשטח , כולל אפשרויות הבנייה בו . בין ראשי קהילת ירושלים היו גם מתנגדים לרכישת הקרקע סביב קבר 'שמעון הצדיק . ' י . ד . פרומקין תוקף קנייה זו בעיתונו ה'חבצלת ; ' 'רעב ויוקר נורא ידכא לארץ נפשות תושבי עירנו ... העת להוציא כסף רב על בנייני תפילה חדשים , לקנות שדות וכרמים גנות ופרדסים וחלקות שדה אשר לדברי ההגדה אחד הקדמונים קבור בם ? הטוב עשו ממוני כוללות עירנו בקנותם את חלקת השרה קבורת שמעון הצדיק אשר מחוץ לעיר , בשמונה מאות לירה מכסף הצדקה אשר נמצא איתם ואשר לא על שטרות כולל , וישלחו ציר לאמריקה לאסוף נדבות לעזר הדבר ... לא ! לא עת לחשות בעת הנוראה הזאת . -... ממוני ה'בולליםי חיפשו דרכים לכסות את ההוצאות שהיו להם בקנייה , ושלחו שר"רים לחו"ל בבקשת עזרה . וכן יצאו לאסוף בספים לקרן לבניית שכונה על שם שמעון הצדיק ; בכספים אלה נבנתה השכונה . גם בעיתונות העברית אנו נתקלים ביריעות על רכישת שטח מערת 'שמעון הצדיק . ' 'הצבי' מ 886 ו מספר , כי איזור מערת הקברים של 'שמעון הצדיק' ומשפחתו , נטוע זיתים , ולשם יוצאים אנשי ירושלים בל"ג בעומר . ערבי אחר רצה למנוע זאת , ולכן נקנה השטח מירי הממשלה בשנת תרל"ו בידי ראשי עדת הספרדים והאשכנזים . וה'חבצלת' מ 1890 מוסר , כי קבר 'שמעון הצדיק' נמצא בחלקת שדה גדולה מצפון לירושלים , מימין לדרך המובילה לשכם . זה כ 10 שנים נמצא השדה ברשות יהודי ירושלים , שקנוהו באלף נאפוליון זהב . הרב כהניו כותב : 'בשנת תרל"ו ( 1876 ) רכשו קהילות האשכנזים והספרדים במשותף את כל חלקת השדה ואת מערת "שמעון הצדיק" שבה מידי בעליה הערבים . אך בשנת תר"ן , ( 1890 ) כאשר ראשי הקהל בירושלים החליטו להקים שם שכונות מגורים , חילקו הקהילות את השטח ביניהן , אלא שתנאי אחד התנו . כי המערות "שמעון הצדיק" ו"מערת הפרנסה" ( הסנהדרין ) אין בהם שום דין חלוקה , רק יד כל הכוללות שוה בהן כספרדי כאשכנזי ממש . ' על מסמך החלוקה חתמו גדולי שתי הקהילות , ביניהם הגאונים ר' יעקב שאול אלישר ( יש"א ברכה ) ור' שמואל סלאנט . לא עבר זמן רב ממועד קניית המגרש , ובמקום הוקמו מספר בתים . גרייבסקי מציין , בי הנחת אבן הפינה לשכונת הספרדים שם היתה בחודש תשרי תרנ"א . ( 1890 ) יהכסף לבנין הבתים האלה נאסף על ידי הרב המופלא רבי שלמה סוזין מאחינו הנדיבים בגיברלטר , קאזא בלנקא , מאזגאן , אזימור ומוגאדור , בהיותו שם בשליחות כולל הספרדים , התנדב לאסוף נדבות מיוחדות למטרה . * 4 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ר , 1 הנ"ל , מגנזי ירושלים , ג , תר"צ . עמי £ , ראה גם : לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי -, 202 פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 45 . 92 גר"בסקי , ספר הישוב , עמי . 38 וראה נם : ירושלים , רבעון , ( יהודה אריה , 'גאולת מערת שמעון הצדיק והשטח שמסביב להי ) שנה שלישית , תש"א , עמי קנה-קנט . . 4 « פרומקין י . ד ,. החבצלת , תרל"ה . . 47 וראה פרטים בעניין זה : בהן יונה , חכם גרשון , עמי וג2- ג . . 48 הצבי , כ"ו באדר תרמ"ו , שנה שנייה , גיליון בד עמי ו . . 49 חבצלת , ר בסיון תרמ"ט , שנה תשע עשרה , גיליון גג , עמי נ . 50 . 26 כהניו , עמי ג . 4
|
|