|
|
עמוד:253
השכונות 'שמעון הצדיק' ו' נחלת שמעון , ' והמשך ההתמתחות של שכונת 'קריה נאמנה' על מעמדו של אתר 'שמעון הצדיק' בקרב הקהילה היהודית בבר עמדנו בפרק קודם ( ראה עמ' . ( 39 גם ציינו , כי בשנת תרל"ו רכשה הקהילה היהודית את השטח . כאן נספר על הקמתה של שכונה יהודית במקום . גרייבסקי מתאר את גלגולי המקום במאה ה . 19 'מגרש שמעון הצדיק הוא אחד המגרשים ההיסטוריים היהודיים שזכרונות קרומים קשורים בו . לדבריו כבר היה רכוש יהודי מזמנים קדומים , והסכום של 16 , 000 פרנק ששולם בשנת תרל"ו עבור קניית המקום לא היה 'אלא רמי " פיצויים" נוספים לאותו הישמעאלי שהחזיק בו שלא כדין , ' ואשר 'היה מעיק ומציק ליהודים המבקרים על ידי המון חלונות והאשמות כוזבות , שהם משחיתים את האילנות ואת התבואות , ולשם "תשלומי הנזק " היה גובה גרוש לנפש מכל איש ואשד . וכו' המבקרים את המערה . בשנת תרל"ו הציע פחת ירושלים לעדת היהודים שיקנו את המגרש והמערה שבתוכו , יחד עם האילנות וכל אשר בו . ההצעה נתקבלה ברצון מצד היהודים . והם התאמצו ואזרו חיל לאסוף את הכסף הדרוש לתשלום המגרש . הקנייה נעשתה בשותפות על ידי שתי העדות , הספרדית והאשכנזית , ו . 4 גרייבסקי , ספר הישוב . עמי . 42 . 34 שם , שם , עמי 3 ג . . 43 יערי , יהודי בוכארה , עמי ; 19 בן יעקב , בוכארה בירושלים , עמי ; 107 פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 114 ג 4 א . על הבוכארים ראה גם : בן צבי , נדדוי ישראל , עמי . 179-178 ; 168-1 * 4 הדירות היו גדולות מאד ; בכל דירה היו כמה חדרים גדולים של 10 x 6 מ . ' במשך הזמן פוצלו הדירות , מכיוון שהתעורר צורך ליישב בשכונה עולים חסרי אמצעים . אופייה האמיד של השכונה בראשיתה הטביע את חותמו גם בשטח השירותים . בשכונה הוקמו שוק גדול וחנויות רבות . ועד השכונה השגיח על ניקיונה ועל הנטיעות . מגהגי העדה ורפוסיה החברתיים מצאו את ביטוים בבתי הכנסת השונים שבשכונה . גרייבסקי כותב , כי 'מספר בתי השכונה 120 ובתי כנסיות , 18 — מלבד חדרי התלמוד תורה ושאר צרכי קהילה , שני בתי מרחצאות ומקוואות . 411 שכונת הבוכארים היתה בעלת יוקרה רבה בסוף המאה ה 9 ו . היא יכולה לשמש דוגמה לשכונה מתוכננת מודרנית מחר גיסא , ולשכונה 'עדתית' מאירך גיסא . שגשוגה והתרחבותה נמשכו ב 25 שנה . אנשי השכונה מספרים בגאווה על הפקידות הגבוהה שהסתופפה בצל השכונה . גרייבסקי , המדגיש אף הוא את יוקרת השכונה , כותב : 'בין כל השכונות שנבנו עד שנת תר"ן בירושלים החדשה , מצויינת היתה השכונה הגדולה הזאת בתבונת מקומה ( צפונית מערבית מירושלים ) וביופי בתיה הגדולים והנהדרים . "רחובות" שמה — והרחבה בה . ברחובות יפים ורחבים , מה שאין לשום שכונה במותה . לא לחנם אמר ג'מאל פחה על השכונה הזאת . "יופי ועשרות בה , כבוד ותפארת , " ולקח לו בה בניינים אחדים לשרותו : לשרי הצבא , ולבתי מאסר גם יחד' . מאז מלחמת העולם הראשונה חלה ירידה בשכונה . בעקבות המהפכה הרוסית ( 1917 ) הפכו רבים מיהודי בוכארה לפליטים פוליטיים , חסרי כסף ורכוש . הם עלו לארץ ישראל , התיישבו בשכונת הבוכארים ואיכלסו את הבניינים שהיו קיימים בצפיפות רבה . היתה זו ראשית המפנה בירידתה של השכונה , והיא נמשכה אחר כך עד להפיכתה לרובע עוני מובהק . בנוסף לבנייתם את שכונתם המפוארת רכשו היהודים הבוכארים העשירים מבנים ברחוב יפו ואף בנו בתים חדשים ברחוב זה ( ראה עמי . ( 421 כן החלו רוכשים בתים ומשתקעים בשכונת זכרון משה ( עמ' . ( 290 אכן יהודים אלו מלאו תפקיד מרכזי בהתפתחותה של ירושלים החדשה , במיוחד בחלקה היהודי "א .
|
|