|
|
עמוד:252
הזאת . ומיסדי השכונה יכוננו עגלות מיוחדות להוביל את יושביה ויושבי שאר השכונות אשר בסביבותיה בהמחיר אשר ישלמו יושבי השכונות אשר על דרך יפו' . ב 6 , 1897 שנים אחר ייסוד השכונה , היו בה 179 דירות 3 , בתי כנסיות , ת"ת וישיבה . חל ק גדול מהבתים היו 'הקדשים . ' משפחות אמידות בבוכארה היו רוכשות דירות בשכונה , ומוסרות אותן כ'הקרש' לתלמידי חבמים ולעניים — או שישמשו כבתי כנסת . על המספר הרב של 'הקדשים יעידו לוחות הזכרון הרבים , המפארים חלק ניכר מבתי השכונה ואח בתי הכנסח שבה . בכספי ה'הקדשיםי הוקמו גם בתי המרחץ ( בית המרחץ שבצפון השכונה נפתח מחדש בשנים האחרונות ) .- " 1 • ילשנת תרנ"ו ( 1896 ) מוסר בן יעקב על מכתב ארוך ששלחו כמה מנכבדי השכונה , ובו פרטים עליה . ובתרנ"ח ( 1898 ) אף התפרסם בדפוס 'פנקס תנאי החברה . 57 ' לתרס"ו ( 1906 ) מוסר לונץ על בניית רחוב חדש בשכונה : 'נבנו בו בתים גדולים מיחידים . 38 ' המבנה המתוכנן של השכונה , ובמיוחד של רחובותיה , רומזים על מקור תיבנון גרמני . הרחובות ניצבים זה לזה , ויוצרים מלבנים של 60 x 50 מי . הבתים בנויים על גבולות המלבן . הרחובות נבנו ברחבות — ב 0 ו מי — אך לא בולם נסללו . בזמנו נקראו בשמות האבות : אברהם , יצחק , יעקב , יוסף , משה , אהרון , דוד שלמה . לאורך הרחובות שלמה ומשה ניטעו שררות עצים , ששריד מהם נותר עד היום . היתר נכרתו בסוף התקופה העותימאנית . על קיומו של שטח נרחב ראוי לעיבוד בתוך שכונת הבוכארים ניתן ללמוד גם מידיעה המופיעה בעיתון יהשקפהי , ולפיה בשכונה 'רחובות' בירושלים נזרעה כותנה לניסיון , בשני מקומות — באחד בהשקיה ובשני כגידול בעל . הניסיון הצליח מאד . 39 בתי המגורים בשכונה נבנו על פי המסורת הבוכארית , האופיינית לקהילות פטריארכליות — בית אורבי , המקיף חצר סגורה והמוקף 4 רחובות , ובו 10-7 דירות לבני המשפחה ולמשפחות הצאצאים . ליד כל דירה חלקת ארמה המאפשרת נטיעת עצים , או בנייה נוספת . שטח כל חלקה כזו 2 , 500 — מ"ר . הבניינים נבנו כך , שהקירות החיצוניים התנשאו מעל הרחוב , ללא כל חצר מפרידה . אל הרחוב פונים מספר רב של חלונות , שצורתם דקורטיווית ולהם שבכות ברזל . לכל הפתחים המקוריים — דלתות וחלונות —צורה קשתית . בתי השכונה הם בני שתי קומות . אל הקומה השנייה אין נכנסים מצד הרחוב , אלא יש לעבור לחצר , ומשם עולים במדרגות . סביב הקומה השנייה בנויה מרפסת , המשמשת 'פרוזדור אל הדירות . בלטו בשכונה ביתה של משפחת חפץ — מבנה מסוגנן , המפאר אותה עד היום ( כיום בניין בית הספר ימוריה ( ' ובית הבנסת המרכזי שברחוב דוד . הבתים נבנו בירי המתיישבים , בעזרת ערבים מקומיים . הבנייה היתה מסיווית — קירות שעוביים / 2 ו מי ויותר , ומבחוץ אבן מקומית מסותתת . גגות של רעפים אדומים ניקזו את מי הגשמים אל מרזבים , שהובילו את המים אל בורות מי הגשם . כמו בכל שכונות ירושלים הראשונות היה הבור מקור המים הראשי , ובבל חלקה אפשר למצוא מספר בורות מים . על חשיבותם של בורות המים מעידות גם מפות השכונה המצייינות את כל בורות המים שבה . . 34 לונץ , לוח לתרנ"ו , עמי וגו . וראה גם הודעה בקשר לשכונת הבוכארים , לוח לתרס"ב , עמי סג . . 15 לונץ ( קרסל , ( נתיבות . עמי 269 ( בתוך : לוח לתרנ"ז , עמי . 16 . ( 71-59 פירסט , ירושלים החדשה , עמי we וראה גם . לונץ , לוח לתרס-א , עמי 65 ו . 7 ג . בן יעקב , בוכארה בירושלים , עמי . 18 . 106 לונץ , לוח לתרס"ו , עמי ג 9 . « ג . השקפה , כיח בתשרי תרס"ה , שנה שישית , גיליון ו , עמי . 40 . 4 פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 115
|
|