|
|
עמוד:251
" משבבות שאגבים , " "בית ישראל , " לבד בפרים רבים בכל חלקי ארץ ישראל ... ואבחבו ? האם פעלנו דבר לטובת אחינו ? או לטובת ארצנו ומולדתנו ... ? על כן קמנו ... לייסד ועד ... מאתנו ... ונבחרו ... השר"ר כמוה"ר יעקב מאיר ... להשתדל לטובתנו וליסד חברה לבנין בתים ובית כנסת ובתי מדרש ... לקהלתנו . - ... חתומים עליו 25 מעולי בובארהי . " בחוברת 'ספר תקנות חברת ציון ובו ' ... ' נאמר עוד : ? מעת התיסדות החברה בסיון תרץ עסקנו בקניית נחלה ער כעת ונגמר קניית הנחלה בקושאן עפ"י נימוס הממשלה יר"ה ( ירום הודה ) בחורש טבת שנת תרנ"א ... הצליח הי בידינו להשיג נחלה רחבה ... שכל חבר יהיה לו מול ק בקושאן עפ"י נימוס הממשלה יר"ה חלק גדול וחשוב שיהיה בידו לבנות או לנטוע כרצונו וגם צרכי הקהילה והרחובות ושוקים ברחובות על אופן ערי אירופה החשובות , וגם סדר ואופני הבנינים כנהוג באירופא , למען תהיה להור ותפארת לירושלים , בזה נקרא שמה רחובות ופרינו בארץ . הנחלה היא הקרן צפונית מערבית מירושלים ת"ו ... מחזקת אמות ( קודראט ) מאה ושלשה עשר אלפים ... ונקנה כל אמה במקח שלשה גרוש טורקי מלבד הוצאות מאת ( איסטיר ייארו אפנדי ) כידוע לכל יושבי עיה"ק תובב"איי . גרייבסקי מספר על הקמת שכונת הבובארים : 'השכונה הזאת נוסדה על ידי אנשי בוכארה , סאמארקאנד וטאשקאנט . בהשתדלות הרב הראשי ר' יעקב מאיר , שדבר על לבם והעיר אותם לכך . ולשם הכרת תורה מינוהו אז לראש השכונה . ונשיאותו אושרה על ידי הקונסול הרוסי שחסו אז בצלו . בחודש טבת תרנ"א נקנה המגרש של השכונה 113 , 000 — אמות מרובעות , כל אמה במחיר 3 גרושים . הקושאן הרשמי נרשם על שם שלשה חברים מן הוער : שלמה מוסיוף , יוסף בוגיהין כהן ופייזי בן משה , נגד כתב ראיה בידי הועד , שהנחלה שיבת לחברת "רחובות" לעדת הבוכארים בירושלים . השכונה "רחובות" ובל צרכי הקהלה נרשמו בערכאות בתור הקדש עולם למושב בשביל קהל קרוש בוכארה , סאמארקאנד וטאשקאנט ואגפיה שלא ימכר לעולם . ואמנם נבנתה השכונה לפי תכניתו של הרב מאיר ולפי תנאיו : שבונה לתפארת ירושלים . עשירי בוכארה דרו בה בהרחבה . המושלים והקונסולים היו מבקרים אצלם תמידי-י . ב 894 ו כותב גם עיתון יקרן החקר הבריטית" על הקמת שכונת הבוכארים : יהודי בוכארה מתעתדים להקים להם כפר . הם קנו חלקת קרקע על גבעה מצפון מערב לעיר במרחק של 1 , 700 יארד מחומת העיר . ממערב לה מצוי המוסד ליתומים על שם שנלר . לידו ה מטעים' ( שטח בבעלות אנגלית . ( מכיוון שהגבעה צרה , שובן חלקה הגדול של השכונה על המידרון הצפוני . רחובותיה ישרים ורחבים והבנייה מעולה . בניינים חדשים הולכים ומוקמים , ובינתיים כבר ( בחודש יולי ) יושבות במקום כ 40 משפחות . נראה שמצבם הכלכלי של האנשים איתן והם לבושים היטב — שלא כיהודים התימנים העניים . ולאמצע שנות ה 90 מספר לונץ על השכונה ו 'שכונת רחובות לבני עדת הבוכארים אשר בעירנו . השכונה הזאת מצויינת בתכונת מקומה וביופי בתיה ! היא עומדת במקום גבוה ... ובתים מצוינים בגדלם . יפים וטוב טעמם מכל בתי שאר השכונות . כל בית תכיל מארבעה עד שמנה חדרים גדולים , והם בנויים רחוק איש מאחיו . ובאמצע השכונה ינטע גן גדול , וגם בית הכנסת גדול מאד ( אחרי אשר ישיגו רשיון מהממשלה הראשית ) וכעת יסולל מסילת עגלות ער השכונה . 30 הלוי שושנה , ספרי ירושלים , עמי . 242-241 על הקול קורא הראשון ראה נם : בן יעקב , בוכארה בירושלים , עמי . 108-105 . 31 בן יעקב , בוכארה בירושלים , עמי 2 . 106 ג . גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ; 54 על קשריו של הרב מאיר עם העדה הבוכארית ראה : פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 113 . 33 רבעון יקרן החקר הבריטית , 1894 , ' עמי . 2 * 2
|
|