|
|
עמוד:247
מעניי האשכנזים ( הם האשכנזים שנתאחזו בכרם מונטפיורי כנזכר לעיל בלי רשות וכאשר נגרשו שם בחזקת היד קנה למו ועד עדת האשכנזים חלקת אדמה , והמה בנו להם בעצמם את הבתים ... ( ואצלם נספחו בתים רבים ליחידים , בתיה . "' 60 — וגרייבסקי כותב : ישתי השכונות : א ) "שבת צדק" לעניי עדת התימנים , הפרסים , ובו , ' ב ) " בני משה" לעניי עדת האשכנזים . נבנו בשנת תרנ"א-נ"ב בערך , וקצת היסטוריה בזה 1 עוד טרם נבנתה שכונת '' ימיךמשה , " והמגרש של מונטפיורי היה שמם ונעזב , התאחזו בו רבים מדלת העם מבלי שאלת פי יורשיו וראשי העדה , וגררו להם גדרים ומחיצות עץ , איש איש בחלקו , וכאשר נגרשו משם בחזקת היד , קנה למו ועד עדת הספרדים חלקת ארמה , והמה בנו להם בעצמם בתים קטנים בתי עץ לשבת בהם , למעלה ממאתים , וחמשה בתי כנסיות . ולעניי האשכנזים — קנה להם ועד עדת האשכנזים חלקת אדמה ( על יד שכונת וויטנברג ) והמה בנו להם בעצמם את הבתים . ואצלם נספחו בתים רבים ליחידים . מספר הבתים 90 בערך' . לגבי 'בני משה' מציין מיכלין , כי הקרקע נקנתה בעזרת 'הוער הכללי , ' וכי לכל בית אב ניתנה חלקה של 60 אמות . ' בספר 'מוסד היסוד' נאמר , כי 'הועד הכללי' עזר גם בבניית הבתים . הקרקע נקראה 'אחוזת הועד , ' ולשכונה ניתן גם השם 'נוה שלום' — לרגל השלום שנעשה בעניין זה ' יי . ( מיקום שכונת בני משה ראה במפה בעמ' . ( 222 קרוב מאד לימץ משה התפתחה עוד שכונה יהודית , שאץ עליה פרטים רבים . זוהי 'ג'ורת אל-ענב , ' שקמה ממזרח לימץ משה ובמורדות ובעמק שמצפון לבריכת הסולטאן . כותב גרייבסקי . 'ג'ורת אל-ענב — תרנ"ב 892 ) ו . ( על יד שכונת ימץ משה , במורד ההר בעמק , נבנתה שכונה ספררית מערבית קטנה על ידי יחידים אשר קנו להם איש איש לבדו חלקת אדמה ובנו להם בתים קטנים ודלים לשבת בהם . וגולת הכותרת להם . בית כנסת יפה עם כל כלי הקודש.- גבאי , חזן ושמש שהיו מנצחים על עבודת הקודש בתפילות ובלמודים . היו ימים שמספר בתי השכונה הזאת עלה לארבעים ושבעה , וכיום — פחות מעשרים . השאר נמכרו לנכרים . אץ מזל לשכונה הזאת , וגם שם עברי לא רכשה לה . והיא מכונה גם כיום בפי אחינו בשם "ג'ורת אל ענב" על שם השפלה שבה היא בנוייה . אחד מבעלי הבתים הראשונים של השכונה הזאת הוא ה"מוכתר" של עדת המערבים , מר אברהם תאוותי , מזקני הישוב , שעלה לירושלים מלפני שבעים שנה , בעורו ילד . 20 ' ( מיקום שכונת ג'ורת אל ענב ראה במפה בעמ' . ( 244 לונץ מציין ב 897 ו כי בשכונה 47 בתים . לדבריו לא נקבע שם עברי , מאחר שנבנתה בידי אנשים בורדים , אשר קנו להם איש איש לבדו רצועות אדמה , ויבנו להם בתים קטנים ודלים למעונם . ' פירסט אומר , כי 'בה נבנו בשנת תרנ"ד כחמישים בית ... אולם רובם נמכרו לערבים שהציקו לתושבים היהודים , עד כי רק מעטים מאד נשארו בה מדלת העם . "' בתוך שכונה זו היה גם מחסן גדול של הגביר בן ציון ליאון , שהשתתף בפעולות חשובות של הקהילה היהודית בירושלים בסוף המאה ה . 19 לאחר זמן הפכו מחסן זה לבית מגורים . הבית היה מוקף חומה , ובקירבתו היו שתי טחנות קמח — האחת של משפחת ברמן והשנייה של האחים סלובס . * ו . לינץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 268 ( בתוך : לוח לתרנ ז , עמי . 17 . ( 71-5 » גרייבסקי . ספר הישוב , עמי . 18 . * 8 מיכלץ , עמי . 128 ו . הורביץ , מוסד היסוד , עמי 4 » ( המכוון שם גם להצפירה , שנת תר-ן , גיליון , 218 וללונץ , ירושלים , תרמ '' ט . 20 . ( נרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 21 . 45 ל 1 נץ ( קרסל , ( נתיב 1 ת , עמי 249 ( בתוך : לוח לתרנ ז , עמי . 22 . ( 71-59 פירסט , ירושלים החדשה , עמי ; 94 על שכונה זו ראה גם אצל : יהושע , ד , עמי 2-228 ג . 23 . 2 דפים למורי דרך , אבן אור , פברואר . 1971
|
|