|
|
עמוד:241
אשכנזים ועשרה ספרדים , לדור בהם חינם . את הבתים האלה בנה מונטפיורי מכסף עזבונו של יהודה טורא מניו אורליאנס . השכונה הזאת , "משכנות שאננים , " בת עשרים הבתים , שניבנתה בשנת תר"כ , היתה איפוא השכונה היהודית הראשונה שניבנתה מחוץ לחומת ירושלים העתיקה .- ' לדברי יצחק ילין הוסיף מונטפיורי , בשנת תר"ל בערך , עור 4 בתים על ה , 20 וגם הם ניתנו ל 4 מעניי ירושלים . כעבור זמן מה נוספו עוד שני בתים , ובזה תם ונשלם סדר משבנות שאננים . ' כל השכונה לא השתרעה , לדבריו , אלא על כ / 5 ו משטח 'ברם משה ויהודית . ' שני השלישים האחרים נשארו בשממתם — אף על פי שנקראו 'כרם . ' אמנם נמצאו שם עצי פרי מעטים — שנרכשו יחד עם הקרקע — אבל מספר הסלעים עלה עליהם בהרבה . בצוואתו לא כתב מונטפיורי מה לעשות ב'כרםי , וגם לא השאיר בסף לבנות בו . בירושלים החליטו , שהואיל ולא הוזכר היכרם' בצוואה , הרי שמונטפיורי לא ראה בו רכושו , והוא שייך לאנשי ירושלים ו'כל הזריז נשכר / ביום בהיר אחד פשטו עשרות מתושבי ירושלים על אדמת 'כרם משה ויהודית ויכבשוה ... זה היה בתמוז תרמ"ו 886 ) ו . ( יהודים עניים בירושלים — בלי הבדל עדה — יצאו ליכרם משה ויהודית' ונאחזו בו . אחד הקים בו אוהל , השני — צריף , השלישי — סוכה , הרביעי — ביקתה , החמישי — בית פחים , הששי — גדר אבנים , וכן הלאה , ותוך ימים מעטים התמלא המגרש בולו . עניי ירושלים זכו בעיזבון של סר משה מונטפיורי מן ההפקר , וכל אחד החזיק בחלקת אדמה קטנה בדי להתיישב עליה . ולאחר שאיכשהו התיישבו על הקרקע והחזיקו בה לשם חזקה , התחילו דואגים גם לבניית בתים — בתים קטנים ודלים , אבל בתים . בהמלצת רבנים נכתב מכתב ליורשי מונטפיורי ובו בקשה לתת את האדמה למתיישבים . היורשים התנגדו , והפעילו עורך רין — אלחנן ארלר כהן מלונדון — עד שהמתיישבים גורשו . שתי העדות — הספרדית והאשכנזית — עזרו למגורשים להיאחז במקומות אחרים , שנקנו בשבילם על יד השכונות החדשות שנבנו אז מחוץ לירושלים , ובתוכן . בזה נסתיימה תקופת ההתיישבות השלישית . תקופה זו לא נקראה בשעתה בשם ו אבל הוצע למלא את החסר ולקרא לה 'שכונת האפי ( חאפ , ביידית = חטיפה ) . דבר טוב אחד יצא על כל פנים מהתיישבות בהלה זו , שלא היה לה קיום — המקום נגאל משממתו . לאחר גירושם של המתיישבים מאליהם , מצאו אפוטרופסי מונטפיורי ויורשיו לנבון לא להשאיר עור את האדמה הזאת ריקה , אלא למלא את יעודה ולהקים עליה שכונה . היה זה לערך בשנת תרנ"ב 892 ) ו . ( ואז החלה תקופת 'ימין משה . ' יורשי מונטפיורי באו בדברים עם אפוטרופסי יקרן מונטפיורי' ( שנוסדה בידי מעריציו בכל העולם , במטרה להקים לעניי ירושלים בתים , שישאו עליהם את שם מונטפיורי , ( והציעו להם לעשות את ההתחלה הראשונה של מפעל הקרן באדמה זו עצמה , שקנה סר משה מונטפיורי 30 שנה לפני מותו . הצעת היורשים נתקבלה , ואז נוסדה בירושלים חברה משותפת לספרדים ולאשכנזים , 'חברת ימין משה , במטרה להקים על אדמת 'כרם משה ויהודית' שכונה חדשה , שתיבנה על ידי הלוואה לזמן ארוך מכספי 'קרן מונטפיורי / ותיקרא 'ימין משה . ' בראש הפעילים עמדו עסקנים ידועים . מצד הספרדים ; רי מורינו בר אדון , ר' יעקב מאיר . 2 ילין יצחק . אבותינו , עמי נד-ס . j וראה לעיל עמ 109 פירוט על הקמת משכנות שאננים וגירסאות אחרות על סדר הקמח הבתים . על בתי יהודה טורא ראה גס . לונץ , לוח לתרס-ב , עמי * 5 ו * 7- ו . , 4 המבורגר ( חלק שלישי , תוספת , עמי סח ) מציץ , כי ההתנחלות של המשפחות העניות בשכונת יחאפי נעשתה ברשות ראשי העדה הספרדית והאשכנזית .
|
|