|
|
עמוד:238
ביחס לשכונות שנות ה ם , 8 כמו גם ביחס לשכונות החלוציות , חשוב להצביע גם על העובדה הבולטת , שבדרך כלל פעלו להקמתן קבוצות מצומצמות של עסקנים פעילים , נלהבים לרעיון , שגררו אחריהם קבוצות גדולות בהרבה . אותם עסקנים שהקימו את שכונות ה'חברוההראשונות המשיכו אחר בך להקים שכונות 'חברות' חדשות , כשהם עצמם עוברים מחברה לחברה וממריצים להקים את השכונות . שכונות 'בתי ההקדש' הוקמו אף הן בדרך כלל בידי אותם הנציגים והקרנות — שמספרם היה מצומצם עד מאד . ולאחרונה : גם בשכונות 'חברות המסחר אנו מוצאים את אותם בעלי ההון והמתווכים הפעילים בהקמתן — ומספרם אף הוא קטן ביותר . ( 3 היציאה אל מחוץ לחומות — תהליך ירושלמי פנימי . אחת המטרות העיקריות שעמדו בפנינו בלימוד ההתפתחות המפורטת של שבונות שנות ה 80 היה הרצון לבדוק אם היתה איזושהי ? הקרנהי מראשית הפעילות של 'חובבי ציון' בארץ והקמת המושבות העבריות הראשונות על התפתחותה של ירושלים החדשה . דומה שהתשובה על כך שלילית באופן מוחלט . עדות מעניינת על חוסר הקשר בין אנשי תנועת 'חיבת ציון' והמושבות שהוקמו על ידם לבין העיר ירושלים , מצויה בתיאורו המעניין של מרדכי בן הלל הכהן מסוף 889 ו . כל התיאור טבוע ברוח ההשקפות של איש 'היישוב החדש / הדוחה את דרכם של אנשי 'היישוב הישן . ' מטרתו העיקרית היתה לבקר את המושבות העבריות החרשות בארץ ישראל . תחילה אף לא היה בדעתו לבלול במסעו ביקור בירושלים , כי בא 'לדרוש אל החיים ולא אל המתים . ' ואולם , אך דרכו רגליו על אדמת הארץ , וכבר ידע בלבו כי 'אל עיר הנצח אשר בהרים נפשו נכספת וכתום ביקורו במושבות יהודה עלה לירושלים . 142 ' הוא ביקר בשכונות החרשות , ועמד על כך , שהקמתן היתה תוצאה של תהליך פנימי בירושלים — תוצאת הרוח החדשה שהחלה לפעם בחלק מתושבי העיר . ... ' ועתה לרגלי הרוח החרש , רוח החיים השורר וה שנות מספר בירושלים , החלו יקירי ירושלים ונקיי הדעת שכה השונאים את הקבצנות והמתאמצים לצאת מתחת סבלות הסדרים הישנים — עתה גם המה נתנו לב להבין מה נכבד הענין , והמה מתאחדים לאגודות ומשתתפים יחד לבנות בתים לשבתם בירושלים . פרי הרוח החדש המה הפרורים הרבים אשר בנו להם אחינו מחוץ לחומת ירושלים , הרחובות והשכונות אשר אגודות שונות יסדון , על פי תנאים ואופנים שונים , ויקראו להם שמות : נחלת שבעה , מאה שערים , אבךישראל , סובת שלם , קרית חנה , שער הפינה ועוד רבים כאלה , אשר אם כי ראשיתם היה מצער , אך ברבות הימים רחבו ונסבו . מרדכי הכהן אף ער לכך , כי עדיין לא הבול נרתמו לבניינה של העיר החדשה , אף על פי שהדבר כדאי מבחינה כלכלית , והוא קובל : 'וכפי הנראה בנין הבתים הוא גם עסק טוב , כי בבנין הרחובות סוכת שלום , קרית חנה , מחנה יהודה , בית יוסף השקיע איש נכרי שלא מאחינו את כספו , והיהודית משלמים לו קמעא קמעא , והוא ראה ברכה בעסק הזה . ומדוע איפוא לא יעשו גם וערי הכוללים בזה , מדוע לא יבנו גם המה בתים לשבת , מדוע לא יעשו להם להק להוציא בכל שנה ושנה חלק ידוע מכסף החלוקה על בנין בתים ומקנה קרקעות סמוך לעיר , ולא ישבו אחינו בני ישראל צפופים ודחוקים בירושלים ולא ישאפו אל קרבם אויר משחת , ולא יפול כסף עמנו בירי זרים ונחלתנו לא תהיה לנכרים . 144 ' ? אכן נראה , כי אין למצוא כל השפעה מצד המושבות הראשונות שהוקמו בארץ על התפתחותה של ירושלים שמחוץ לחומות . אם היה איזשהו קשר בין שתי ההתפתחויות , הרי שהיה בכיוון ההפוך — היו מבני היישוב הישן' בירושלים שנטלו חלק בפעילות החקלאית וההתיישבותית שהחלה מתפתחת בארץ בשנות ה 70 ובתקופת 'העלייה הראשונה' ; אך רומה שבכיוון השני לא היתה כל פעילות . . 742 יערי , מסעות , הקדמת יערי , ועמי ו 43 . 56 ו . אינני יודע לאיזה שכונה התכוון . . 144 הכהן מרדכי . בתוך : יערי , מסעות , עמי . 701-700
|
|