|
|
עמוד:236
נוכל לקבל מתיאור המסע של מרדכי בן הלל הכהן לירושלים ב 889 ו ! 'לפי המספרים אשר אספתי יתגוררו בבתים החרשים אשר בנו להם יחידים וחברות שונות כאלף וחמש מאות משפחות . ' אם ניקח את המקדם של 5 נפשות , שוב נמצא כי באותה שנה גרו מחוץ לחומות 7 , 500 נפש . נראה , כי בשנות ה 80 עדיין המשיך המרכז היהודי ש בעיר העתיקה לשמור על מעמר הבכורה שלו . הצפיפות הנוראה ברובע היהודי , התנאים הסניטאריים הקשים שגרמו למחלות ולמגיפות , מצוקת הדיור , התעללות משכירי הרירות הערבים והאמרת דמי השכירות — כל אלה דחפו ליציאה אל מחוץ לחומות , אך עדיין היו מעצורים רבים בפני יציאה זו . היו מעצורים סובייקטיוויים — קדושתה המיוחדת של העיר העתיקה , שאותה ביקשו רבים מן העולים לירושלים , וכוח ההרגל . היו גם מעצורים אובייקטיוויים : חוסר הביטחון , ש עדיין היה חמור מחוץ לעיר , הצורך בהתארגנות קבוצה גדולה יחסית לבניית שכונה מחוץ לחומות , ובמיוחד — הדלות באמצעים כספיים . יהודים רבים המשיכו להעדיף את המגורים בעיר העתיקה . ה'כוללים' — על כל פנים חלק ניכר מהם — עדיין המשיכו להתנגד לרעיון היציאה אל מחוץ לחומות , וכמעט שלא נטלו בו חלק . ישיבות גדולות וחשובות ה משיכו לקום בתוך העיר העתיקה . התנחלות מגורים יהודית המשיכה להתפתח בעיר העתיקה — במיוחד ברובע המוסלמי . אך נראה , שבמרוצת העשור חלו שינויים ניכרים , ואין מחציתו השנייה , ובמיוחד סופו , דומים למחציתו הראשונה , ובמיוחד לתחילתו . התמורה בולטת בשנים 887 / 8 ו , והיא מוצאת את ביטויה בהקמת חברות המסחר . היטיב לתאר זאת לונץ -. » ג . 1 הכהן מרדכי , בתוך : יערי , מסעות , עמי . 701-700 דיאגרמת יחידות הדיור שנבנו בשכונות היחלרציות' וישנות השמונים' עדל . 1890 -
|
|