|
|
עמוד:230
מחנה יהודה השכונה החשובה ביותר שבנייתה קשורה כבנקאי פרוטיגר ובשותפיו היא 'מדונה יהורה , שנבנתה על הדרך הראשית ירושלים-יפו . כבר ב 882 ו מופיע בעיתון ה'חבצלח' 'קול קוראי להקמת השכונה , חתום בידי יוסף נבון . מודיע אני הת"מ לאחב"י תושבי ירושלים בי יש את נפשי לחת במתנה עשרת אלפים אמה קרקע מהקרקע שיש לי מחוץ לשער העיר על מסילת יפו — לא רחוק מנחלת בית יעקב — לחמשים משפחות , מאתים אמה לכל משפחה , ואני מוכן ומזומן לכתוב תיכף ומיד קושאנעס ( שטרי מקנה ) על שמם כנימוס אבל תנאי אחד אני מתנה עמהם ועל מנת כן נותן אני להם את המתנה הזאת אם כל אחר ממקבלי המתנה יבנה בית על הקרקע הנתונה לו מאתי , ועליהם להתחיל בבנין במשך ששה חדשים מיום קחתם הקרקע ממני ולא יאוחר ואם יעברו ששה חודשים ולא יתחילו לבנות , עליהם להשיב לי דמי הקרקע שלש מאות גרוש בער המאתים אמות קרקע ולבטחון כי יקיימו התנאים , על כל משפחה להשליש במקום בטוח שלוש מאות גרוש , והיה אם יתחילו לבנות יושב הכסף להם ואם לא יבנו יותן הכסף לי והקרקע תקום להם לאחוזה . הוצאות הקושאן והפלאן — חמשה ועשרים גרוש לכל משפחה — עליהם ומבלעדי זה אין הוצאה אחרת אף פרוטה . בדבר הבנין לא אחווה דעה וכל אי יוכל לבנות אם בית אחר או שנים תחתים שנים ושלישים כחפץ לבו באין מונע . בל החפץ ברבר הזה , ספרדי אשכנזי או מערבי יפנה אל מו"ל מכ"ע "החבצלת" לחתום שמו ובהאסף חמשים חתימות ויקימו התנאים המבוארים למעלה אתן לכל אחד מהם קושאן על הקרקע אשר איעד לו . " דומה שהקריאה לא נענתה , וכעבור 5 שנים התארגנה קבוצת פרוטיגר והחלה בהכנות לבניית שכונת מחנה יהודה בעצמה . " ראשיתה של שבונה זו מצפונו של רחוב יפו ( ראה מפה בעמי , ( 267 ר ק כעבור שנים התפשטה גם אל מדרום לרחוב , שבו מרכזה כיום . ממערבה נמצאה שכונת בית יעקב , שכבר הוקמה בשלב הראשון של היציאה מחוץ לחומות ( ראה לעיל , עמי . ( 167-165 הצלחתה של מחנה יהורה היתה תוצאה של העובדה , כי השכונות שהוקמו מחוץ לחומות לא סיפקו את הדרישה שהלבה וגברה לצאת למרחב ולרכוש דירות . אף נמצאו רבים , שתנאי רכישת הדירות בשכונות הקיימות לא היו נוחים להם , וכן היו כאלה שהיו מעוניינים בגו ף שיבנה בעבורם את הדירות . בתמונת מצב זו השתלבה פעילותו של בנק פרוטיגר ושות . ' בנק זה כבר רכש לו כפי שציינו לעיל שטחי קרקע רבים וגדולים באזורים שונים של העיר , וכאשר חלפו השנים ולא נמצאו קונים לקרקעות אלו , החליט הבנק לבנות בעצמו בתים ולמוכרם ליחידים . " התנאים שהציג הבנק היו : ( א ) כל הרוצה לרכוש בית עליו לשלם בתחילה את מחיר הקרקע , וכשייגמר הבניין ימסר לו , והוא יתחייב לשלם מחיר הבניין כמה שתעלה הקרן בתוספת רווחים ששה אחוזים למאה לשנה . את הכספים האלה עליו לשלם במשך חמש עשרה שנה , וכאשר ייגמרו בל התשלומים אזי מחוייב המוכר להעבירו לקונה בספרי הממשלה על ירי קושאן ( תעודת קניין ) לשמו . ( ב ) מידת הקרקע של בל נומער הוא 500 אמה , לאמור 10 רוחב על 50 אורך . ( ג ) כל נומער יכיל 2 חדרים , חדר לפנים מחדר ומטבח ולבעליו יהיה חל ק בבורות אשר ייבנו באמצע השכונה . . 112 חבצלת , י"א באייר תרמ"ב . שנה שתים עשרה , גיליון , 26 עמי . 207 תורתי לידידי שמואל אבךאור שהיפנה את תשומת לבי לקול קורא זה . 3 וז . תוכניות ראשונות ראה . גאלדמאן , האסיף , , 4 תרמ"ח , עמי 164-6 $ חבעלת , כ"ג בתמוז תרמ"ז , שנה שבע עשרה , גיליון , 54 עמי . 114 . 257 לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 254-253 ( בתוך : לוח ארץ ישראל טו-יט , שנת תרמ"דו ;( שם , עמי 266 ( בתוך : לוח לתרנ"ז , עמי ;( 71-59 לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי ו 5-20 ם . 2
|
|