|
|
עמוד:223
ראשית בתי וורשא ובית ישראל שכונה נוספת , שתחילת הקמתה בערך באותו זמן כמו שערי משה , ושאולי ניתן לראות בה את שכונת 'בתי ההקדש' הראשונה של 'כולל , ' היא שכונת 'בתי וורשא . ' הניסיון הראשון להקימה . 7 « ראה לעיל , עמי 152 ובךאריה , יציאה חלוצית , עמי ו 5 ג52- ג . . 77 הצבי , ל- בתשרי תו מ"ו , שנה שנייה , גיליו ן ב , עמי . 1 . 78 שריון , עמי 50 ( מתייחס לשנת 1885 לערך . ( ראה גם י לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 253 ו לוח לתרמ"ז , עמי 57 ו . פרטים על ההקדש שהקדיש שנתיים לפני מותו ראה גם : לונץ , לוח לתרס"ה , עמי . 79 . 154-153 שריון , עמי 79 . 55 א . אוסישקץ ( ספר היובל , ( מסע לא"י , 10 . 4 . 1891 עמי . 56 שהוקמה בירושלים , יכולה לשמש אבטיפוס לשכונות 'בתי ההקדש' ;? היא נבנתה בכספי עזבונו של יהודה טורא ונסתייעה בעזרתו של נדיב שני — מונטפיורי . אך הואיל ולא קוימה בשכונה התקנה שלפיה אין לדיירים חזקה על הדירות , היא היתה שונה במידה רבה משכונות ' בתי ההקרש' האחרות . ראשון למתנדבים לבניית 'בתי ההקרש' בירושלים שמחוץ לחומות היה רי דוד ר"ז ינובר , שבנה את השכונה הקטנה בית דוד כבר ב 873 ו , בשלב הראשון של הבנייה מחוץ לחומות . שאר השכונות שנבנו באותו השלב היו 'שכונות חברות . ' השכונה השנייה שנבנתה בידי נדיב היתה 'שערי משה , ' והיא נודעה גם ב'בתי ויטנברג ; ' שני השמות הם על שם מייסדה , משה ויטנברג . גם שכונה זו לא תאמה את עקרונות 'שכונות ההקדש , ' שכן הבונה , ר' משה ויטנברג , לא יעדה למגורי חינם , אלא להשכרה לסירוגין . על בנייתה של שבונה זו מוסר העיתון 'הצבי' ב , 1885 כי ליד מאה שערים הוקמו 19 בתים שנועדו להשכרה , ושכר הדירה אשר יתנו מדי שנה ייחשב להם לתשלום מחיר הבית , בך שכעבור מספר שנים יהיו בבעלותם . לדעת הכותב עדיף הדבר על הקמת בתי מחסה , בתי יבולל הורודנא , ' בתי יהודה טורא , בתי דוד יאנובר וכדומה ו שם העניים אמנם מקבלים פעמיים או שלוש דירה חינם , אבל הכסף שהושקע בבתים אינו נושא פרי . אילו היו הולכים בדרך של בתי ויטנברג , היו עתה אנשים רבים בעלי בתים ; ובכסף המושב יכלו לבנות עוד בתים . גם יצחק שריון מספר , כי בשנת תרמ"ה ( 1885 ) בנה ר' משה ויטנברג שבונה 'בת שלושים ותשע דירות על מגרש גבוה ויפה למעלה משכונת מאה שערים , מצר מזרחית דרומית , וקראה בשם שערי משה . הרחוב העובר על יד השכונה הזאת נקרא בזמן האחרון בשם רחוב ויטנברג' . להלן הוא אומר , כי את הדירות בשכונה זו — במו גם ביתר בתיו — היה ר' משה ויטנברג משכיר לדיירים פרטיים , אך תמיד במחירים מוזלים . אוסישקין במסעו הראשון לירושלים ב 1891 ביקר בביתו של קרוב שגר בשכונה זו ומתארה כדלהלן : 'הלכתי מבאן אל ביתו של קרוב הגר בשכונה חדשה . זוהי שורת בתים לא גדולים בנויים מאחורי העיר , בצורת מרובע , על ידי משה ויטנברג והם נשכרים לדןרים . בכלל התחילו בזמן האחרון במידה רבה בקניית מגרשים ומכירתם . בבניית בתים והשכרתם ומכירתם וכוי . מחירם של מגרשים ושכרן של דירות התחילו עולים , עם הגידול המהיר של ישוב העיר . בשכונה זו של ויטנברג גרים זקנים וזקנות . בל עבודת עסק אין להם . והם מתפרנסים על מה שהביאו אתם מאירופה או על מה ששולחים להם קרוביהם או על החלוקה . בנחת חיים להם כאן הזקנים האלה את שארית חייהם והם רחוקים מהבלי העולם וענינם , ועסוקים כל ימיהם בתפילה בבית הכנסת , בהליכה לקבריהם של קדושים , בתפילה על יד הכותל ועוד . כה רב השקט במקום הזה "' א .
|
|