|
|
עמוד:221
שכונות ' בתי ההקדש ; ' 'שערי משה ' ' ) בתי ויטנברג ( ' סוג מיוחד של שכונות שנוסרו בירושלים שמחוץ לחומות הן הידועות כ'בתי הקדש . ' ניתן להבחין בהן בשני סוגים : א ) שכונות 'בתי הקדש' שנבנו בידי נדבנים יחידים ; ב ) שכונות ' בתי הקדש' שבנו ה'כוללים . ' המונח 'בתי ההקדש' מתייחס לבתים שנבנו בידי גורם כלשהו — נדבן , קרן לטובת עניים , 'כולל' וכדומה — שלא גר בהם אלא מימן את בניית הדירה , או את רכישתה , והקדיש אותה לעניים למגורי חינם בתנאים מסוימים . מספר 'בתי ההקדש' שקמו בירושלים ברבות השנים היה רב ביותר , עד שהיה מי שאמר , כי אין אולי בעולם שום כרך שיש בו 'בתי הקרש' בה רבים כמו בירושלים . מבחינה מסוימת ניתן לראות גם בחלק מבתי התימנים בשכונות משכנות , כפר השילוח ונחלת צבי 'בתי הקדש , ' שכן נדיבים וחברות סייעו בבנייתן . ברם , מה שאפיין שכונות אלו בעיקר היה , כי הוקמו בעבור בני העדה התימנית , וכי דייריהן הפכו במרוצת הזמן לתושבי הקבע ולבעלים של בתי המגורים . מבין שני סוגי 'בתי ההקדש' בירושלים שמחוץ לחומות הוקמו תחילה 'בתי הנדיבים . ' ה'כוללים' נרתמו להקמת 'בתי הקרש' בעיקר מראשית שנות ה , 90 כאשר הוברר מעל לכל ספק , כי עתיד התפתחותה של הקהילה היהודית בירושלים בשטח שמחוץ לחומות , וכי יש לבנות מקומות מגורים לחברי ה'כוללים' באיזור זה של העיר . 'בתי ההקדש' של ה'כוללים' כלולים במסגרת הנושא של שכונות ה'כוללים' ועל כן , כשאנו מדברים כאן על 'בתי ההקדש' בירושלים שמחוץ לחומות , כוונתנו בדרך כלל ל'בתי ההקרש' שנבנו בירי נדבנים . שכונות 'בתי ההקדש' של נדבנים יחידים היו , בדרך כלל , שכונות קטנות , שנבנו על פי רוב בידי נדיב חשוך ילדים , שביקש להנציח את שמו בהקמת הבתים . השכונה יועדה למגורי חינם לעניים , והדיירים התחלפו , בדרך כלל , אחת לשלוש שנים . משכנות שאננים , השכונה הראשונה . 71 קרפנטר , ( 1894 ) עמי . 210 1 . 72 סטר ספפ 1 רד , עמי . 8 » בנושא פליטי רוסיה בשכונה ראה גם : פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 62 ג , rri'syrr . 7 זי בחשון תרנ"א , שנה שבע עשרה , גיליון , 220 עמי . 74 . 90 » לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 268 ( בתוך : לוח לתרנ ז , עמי . 75 . ( 71-5 » בריטישגי-שמר , עמי . 82-8 נוסעים מערביים שביקרו בעיר התרשמו מגידולה הרב של מאה שערים . אחד מהם , שביקר בירושלים בראשית שנות ה , 90 מוסר , כי השכונה , הנמצאת במרחק של 10 דקות הליכה משער יפו גדלה מאד , תכננו להקים בה 100 בתים ועכשיו כבר מגיע מספרם ל . 1 , 000 השכונה נבנתה בידי יהודים פולנים . בררך כלל הבתים מאבן , והם חד קומתיים . גרים בהם גם פליטים שבאו מרוסיה . הדיירים משלמים את רמי השכירות בתשלומים , ואפשר גם לרכוש את הבית בתשלומים . מקור אחר מדגיש , כי השכונה גדלה מאד בעקבות עלייה יהודית שהגיע ארצה מחמת הפרעות ברוסיה . ב 1890 מוסר העיתון 'הצפירה' על הקמת חברה מיוחדת ושמה 'אהל יעקב , ' שמטרתה לבנות בתים , לרכישה בתשלומים , ליד מאה שערים . במיפקרו ל 1897 קובע לונץ , כי מספר הבתים במאה שערים הגיע ל 00 ג . לנו נראה , שבמשך שנות ה 80 גדלה השכונה מכ 140 בית בראשית העשור לכדי 200 בית , לפחות , בסופו . גידולה של מאה שערים והתווספות שכונות רבות בקירבתה הביאו ליצירת ריכוז יהודי חשוב ביותר בשטח זה שמחוץ לחומות .
|
|