שכונות התימנים: 'משכנות' 'כפר־השילוח' ו'נחלת־צבי'

עמוד:218

על בניית הבתים מתרומת הבארונית הירש מוסר העיתון 'החבצלת' ב 898 ו . עשרת הבתים נבנו בין בתי חברת 'עזרת נידחים / ונמסרו ל 0 ו משפחות עניות 5 — ספרדיות ו 5 אשכנזיות — לגור בהם 3 שנים . " דוד ילין מציין , שהבארונית שלחה כ 5 , 000 ו פראנק לבניית עשרה בתים מעל לגגות בתי עניי התימנים שהקימה חברת 'עזרת נידחים' על הר הזיתים אצל הכפר סילואן , ' ולהושיב בהם עניים מבני כל העדות השונות ... ואף בור גדול ייכרה להם שמה ולא יוסיפו עוד להתעשק עם שכניהם האברים הערביים על אודות מי השילוח אשר החלו הולכים בשנים האחרונות לאט עוד יותר מאשר בימי ישעיהו . 52 ' ( ישעיהו , ח , י . ( עד לסוף שנות ה 80 הוקמו במקום כ 50 בתים . סביר להניח , כי מספר המשפחות היה רב יותר , וכנראה שאף הגיע ל . 80 שכונת כפר השילוח המשיכה להתקיים גם בתקופת המנדט הבריטי . בראשית תקופה זו מציינים זוטא סוקניק , כי בשיפולי הר המשחית , מול עץ רוגל , נמצאת שכונת השילוח ליהודי תימן , והבתים ניכרים בסגנונם מיתר בתי הכפר . " במאורעות שנות n 30 של המאה ה 20 עזבו התושבים היהודים את המקום מטעמי ביטחון — על פי דרישת השלטונות הבריטיים ; הבתים קיימים שם עד היום . נחלת צבי . שכונה שלישית של תימנים שקמה בירושלים —אם בי קצת מאוחר יוחר — היא נחלת צבי . ב 889 ו מוסר לונץ , כי היא שוכנת בצד מאה שערים , ובה 30 בתים קטנים , שמחיר כל אחד 800 פראנק . הם נבנו בשביל עניי התימנים , האמורים לשלם ו פראנק לשבוע . השכונה נבנתה בכספי הנדיב הבארון מ . ד . הירש , בהשתדלות האדון נסים בבר . סייעה למתיישבים גם חברת 'עזרת-נידחים , ' במתן הלוואות כתנאים נוחים מאד . העיתון 'הצבי' מציין , כי בשנת תרמ"ח 888 ) ל ) הקימו התימנים אגודה , שמטרתה לרכז חסכונות שלהם כדי שיוכלו לרכוש קרקע ולהתחיל בבניית בתים . הואיל וחלק מהם עבדו בבית הספר 'כל ישראל חברים , ' פנו אל נסים בכר — שהיה מנהל בית הספר — שיסייע להם בהגשמת תוכניתם . נסים בבר התרשם מרצונם העז וממאמציהם לחסוך סכומי כסף קצובים מדי שבוע , ופנה אל נדיבים מחוץ לארץ שיסייעו להם — במתן הלוואה לרכישת קרקע ולבניית הבתים — שתוחזר מתשלומי חברי האגודה . העזרה ניתנה . נרכשה חלקת אדמה בין מאה שערים לבית ישראל , הוחל בבניית הבתים והשכונה נקראה 'נחלת צבי , ' על שם הבארון . בשנת תרמ"ט 689 ) ו ) נבנו 7 ו דירות בלבד . בעיתון יהאורי משנת תרנ"ב 892 ) ו ) מופיע קול קורא לעזרה להשלמת השכונה , זאת לאחר שנסים בכר הודיע כי אזל הכסף ואין אפשרות לסיים את הבנייה . דומה , שהפנייה הועילה , שכן כבר ראינו שלדברי לונץ היו במקום 30 בתים ב 889 ו . אך מאחר שלונץ כתב את הדברים במועד מאוחר , מסתבר שטעה בצרפו את שני שלבי הבנייה . בבל אופן נראה , שאכן נבנו במקום 30 בתים בסיועו של הבארון הירש . ( מיקומה של השכונה ראה במפות בעמי 56 ו ו . ( 224 גרייבסקי כותב , כי השכונה 'נוסדה בכסף הבארון משה ד . הירש , על מנת לשלם בתשלומץ קטנים במשך 5 ו שנה , והכסף שנגבה נועד לבניין בתים אחרים בשביל עניי הערה . בשלב הראשון . 51 חבצלת , כ"ח באייר תרנ"ו ו , שנה עשרים ושמונה , גיליון , 30 עמי . 52 . 221 ילין . ד , כתבי , א , עמי 178 ( זי בחשון תרנייח , ( וראה גם עמי 239 ( י"ט בסיון תרג"ח . ( . 53 ווטא-סוקניק , ( 1930 ) עמי . 145 . 54 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 33-32 ראה גם : אורנשטין , יומן הכותל , המראה בעליל , כי כי"ג כסיון תרח '' ץ ( 12 . 6 . 38 ) עדיין גרו יהודים בכפר השילוח . . 55 לוגץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 255 ( בתוך ; לוח ארץ ישראל , טו-יט ;< שפירא , מחוץ לחומה , עמי . 56 . 40-59 הוספה להצבי , י"ב באב תרמ"ט , גיליון כו . ( הירש בעברית הוא צבי . 57 . ( האור , הוספה להצבי , י"ד בשבט תרנ"ב , שנה שמינית , גיליון טז , עמי עב . . 58 על המצב ב 1897 ראה : לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 269 ( בתוך : לוח לתרנ"ז , עמי . ( 71-59

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר