|
|
עמוד:214
העדה תמכו בו בהתנגדות לתוכנית של יישוב התימנים בכפר השילוח — ל ' ריחוקו של המקום מיישוב יהודי — וכי יוסף נבון נדב קרקע בשכונת משכנות ישראל להקים עליה י"ג בתים ליהודי תימן . המכתב השני מופנה לנדבנים בלונדון , וקשור בבניית י"ג הבתים בשכונה . במכתב מודה הכותב לנדבנים מלונדון על פעולתם , ומבקש מהם להוסיף על מעשיהם הטובים ולבנות עוד בתים , ובמיוחד בית כנסת שחסרונו קשה על המתיישבים . מן המכתב אנו למדים על מצבם הקשה של יהודי תימן בירושלים באותן השנים . גם העיתון 'הצבי' מ 1885 מוסר בכמה מגיליונותיו פרטים על הקמת בתי משבנות התימנים . לדבריו קנה הוועד של אנשי לונדון בירושלים קרקע בשכונת משכנות ישראל כדי לבנות עליה 13 בתים בעבור התימנים . יתרונו של מקום זה על בניית שכונה על קרקע שיכלו להשיגה חינם — ליד קבר שמעון הצדיק וקבר רחל — היה בהימצאותו בקירבת שכונות יהודיות , שרבים מן התימנים עבדו בהן . בניית 13 הבתים נסתיימה ב 12 ; 1885 מהם ניתנו למשפחות , והבית ה 13 נקבע לבית כנסת . הבתים נמסרו לתימנים על פי גורל , לזמן קצוב של שנתיים , ורק לכאלה שהיתה להם פרנסה , שעלו עד שנת תרמ"ד ושהודיעו בראשית שנת תרמ"ה כי הם חפצים בבתים . עוד לפני כן התיישבו חלק מן המשפחות באוהלים , מול השכונה היהודית , והדבר זירז את בניית הבתים . ( מיקומה של שכונת משכנות התימנים ראה במפה בעמ' . ( 161 לאחרונה נתעורר ויבוח על תאריך הקמתם המדויק של בתי התימנים ב'משכנות , ' ובשאלה האם קדמה הקמת בתים אלה להקמת הבתים הראשונים בכפר השילוח . מבחינתנו אין הדברים משנים הרבה , שכן שתי השכונות קמו בערך באותו הזמן , וכתוצאה ממחלוקות כקרב העולים התימנים . מובן , כי בניית 13 דיר 1 ת מגורים בשכונת משכנות לא יכלה לפתור את מצוקתם של עולי תימן הראשונים , שהגיעו לירושלים בראשית שנות ה . 80 על מצבה הקשה של העדה מספרים גם מקורות לא יהודיים . ב 887 ו מוסר עיתון 'קרן החקר הבריטית' את הפרטים האלה על עולי תימן ו לפני 5 או 6 שנים בקירוב החלו באים לירושלים יהודים רבים מתימן . במעט כולם היו עניים מאד , ונזקקו לנדבת יהודים ונוצרים . הקושי העיקרי היה למצוא מקום לאכסונם . בקיץ גרו בחוץ . לקראת החורף קנו בעבורם מספר יהודים מקומיים קרקע סלעית מדרום לכפר סילואן , ממזרח לנחל קררון וגניו , על מדרון הגבעה . ער לכתיבת הדברים כבר נבנו כ 20 חדרים — חדר למשפחה — אבל הצפיפות שם רבה , ולעיתים גרות שתי משפחות בחדר אחר . מעל הכניסה של כל חדר כתוב בעברית שמו של הנדבן . החדרים הראשונים נבנו כשהסלע החשוף משמש להם קיר רביעי , והכניסה ממערב . במשך הזמן הוסיפו קומות שניות , ובהן הכניסה ממזרח . ליד כל חרר הושארה חלקה קטנה פנויה — לסוכה . לא תמיד הבנייה סימטרית ן יש בניין שבו 3 חדרים בקומת הקרקע ו 3 מעליהם , ויש בניין שלו שני חדרים בקומת הקרקע ו 4 מעליהם . מהיישוב מובילה דרך לעמק . את המים מקבלים מביר איוב . בכתביו של י . ד . פרומקין אנו מוצאים , כי עלייתם של יהודים תימנים חסרי כול היוותה בעיה . 28 טובי , משכנות , עמי . 204-202 . 29 בית הכנסח בשכונה נודע בשמו בית כנסת 'הגורל / או -ההגרלה , ' וראה על בנייתו : כץ , משכנות , עמי . 30 . 34-33 הצבי , כ"א בשבט תרמ"ה , שנה ראשונה , גיליון טז , עמי ; 3 שם , בייט באלול תרמ"ה , גיליון מה , עמי : 2 שם , זי בחשון תרמ"ו , שנה שנייה , גיליון ג , עמי ו . ו . 3 ניני , עולי תימן , עמי . 32 . 70-68 על בניית בתי התימנים במשכנות ראה גם : כץ , משכנות , עמי , s 4-3 j הטוען שם , בין היתר , כי אין לראות במשכנות התימנים שכונה נפרדת בפני עצמה , אלא בתים בתוך שכונת משכנות ישראל , ואין דבר זה משנה הרבה . . 33 רבעון יקרן החקר הבריטית / 887 ו , עמי 56 ו .
|
|