|
|
עמוד:213
שכונות התימנים : 'משכנות' 'כפר השילוח' ו'נחלת צבי' שתי שכונות אחרות , שקמו בירושלים בערך במקביל למזכרת משה ולאהל משה , היו השכונות הראשונות של התימנים — משכנות וכפר השילוח . היו אלו שבונות קטנות — ובמיוחד הראשונה שבהן — וחשיבותן העיקרית היתה בייחודן כשכונות של עולי תימן הראשונים . הידועה והגדולה שבהן היתה וו שבכפר השילוח , אך נפתח את דיוננו בשכונה הקטנה , הידועה כ'משכנות התימנים , ' שנבנתה ליד משכנות ישראל . לאחרונה נתפרסמו שני מכתבים המתייחסים להקמת בתי התימנים בירושלים . המכתב הראשון הוא משנת תרמ"ד , והוא מתאר את מצב העדה התימנית בירושלים . הכותב מציין , כי רוב בני . 19 לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 267-266 ( בתוך : לוח לתרנ"ז . עמי -59ו ;( 7 תיאורי הווי של שכונת מזכרת משה ראה : יהושע , ד , עמי . 91-42 וכן בחלק החמישי . על יהושע ילין ומשפחתו במזכרת משה ראה / אלפר , משפחה אחת , עמי . 20 . 86-85 בן יהודה , מבשרת ציון , ב , תרמ"ד ( בתוך : יבנאלי , חיבת"ציון , ב , עמי ( 148-147 מציץ , כי באבן ישראל כבר 60 משפחות , וכי במשכנות ישראל בנו עוד 50 בתים . ו . 2 הצבי , י"ט באב תרמ"ה , שנה ראשונה , גיליון לט , עמי . 22 . 1 בן יהורה , מבשרת ציון , ב , תרמ"ד ( בתוך : יבנאלי , חיבת ציון , ב , עמי . ( 147 ג . 2 הכהן מרדכי , מסעות , בתוך : יערי , מסעות , עמי , 732-651 במיוחד עמי ו . 24 . 70 לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 267-266 ( בתוך : לוח לתרנ"ז , עמי . ( 71-59 . 25 שם , שם , וראה בעניין גידול שכונה זו בתת הפרק הבא על השכונות בשנות ה , 90 עמי . 26 . 259-256 לונץ , שם . . 27 על עליית התימנים הראשונים לירושלים ישנה ספרות רבה . נכוון כאן בינתיים אך לתיאור של ש . אלשיך - , עלית יהודי תימן לא"י / בתוך ; יערי , מסעות , עמי , 650-640 ולמאמר של א . יערי , 'עלית יהודי תימן לא"י , ' בקובץ : שבות תימן , עמי . 37-11 שהשתיים הנדונות נתייחדו בסיוע הכספי שניתן להן מ'קרן מזכרת משה , ' שסייעה להן והקלה עליהן את פעולתן . אף אבן ישראל ומשכנות ישראל , שקמו בשלב הראשון של היציאה אל מחוץ לחומות , היו שכונות 'חברות . ' בשנות ה 80 נתחדשה בהן הבנייה , ונוספו דירות רבות . במיפקדו מ 897 ו רושם לונץ 26 ו דירות בשכונת אבן ישראל ו 03 ו במשכנות ישראל' . ספק הוא אם אכן היה זה מספר הדירות בהן כבר בסוף שנות ה ; 80 נראה כי בכל אחת מהן היו אז כ 80 דירות מגורים . שכונה חשובה אחרת — אף היא שכונת 'חברה' — שהבנייה נמשכה בה בשנות ה , 80 ושגרלה במידה ניכרת לרגל מיקומה על דרך יפו , היא נדולת שבעה . ב 885 ו , למשל , מוסר העיתון 'הצבי על בניית 9 בתים במקום , חלקם בירי פועלים יהודים . בשנת תרמ"ד 884 ) ו ) קובע בךיהודה , כי בשכונה 'כמאתיים בית ובארבע מאות משפחה תשכנה בהם' . ל 889 ו מציין מרדכי בן הלל הכהן , בי שכונה זו היא השכונה היותר גרולה בעיר , והוא נוקב במספר 300 בתים . לנו נראים מספרים אלה גבוהים , ומקובלים עלינו יותר נתוניו של לונץ , שבמיפקדו מ 897 ו מנה בשכונה 60 ו בתי מגורים , לפיכך נראה לנו , כי בסוף שנות ה 80 היו בשכונה לפחות 120 דירות מגורים . ( מערך השכונה ראה במפה בעמ' 53 ו . ( שתי שבונות 'חברה' ותיקות אחרות , שגם בהן חל , בנראה , גירול מה במספר הדירות בשנות ה , 80 הן קריה נאמנה ( ניסן ב"ק ) ובית יעקב . נראה לנו , שבראשונה הוכפל מספר הדירות מ 30 ל 60 ( ב 1897 מוסר לונץ על 120 דירות בשכונה זו ) , 25 ובשנייה עלה מספרן מ 20 ל 30 ( ב 897 ו קובע לונץ 30 דירות בשכונה זו ) . 26 הקמתן של מזכרת משה ואהל משה והגידול בשכונות היהודיות הוותיקות שעל דרך יפו , הביאו להתפתחות ריכוז יהודי חשוב על ציר התנועה הראשי של העיר החדשה . בהתפתחות r שהלכה והתחזקה בהמשך שנות ה , 80 עם הקמת שכונות יהודיות חדשות בציר זה , נדון בהמשך חיבורנו ( ראה עמ' . ( 282
|
|