'מזכרת־משה' ו'אהל־משה' ; שכונות ה'חברות' והמשך הבנייה בשכונות שעל דרך-יפו

עמוד:212

במחיר 3 גרושים האמה על ידי הוועד של אבן ישראל ומשכנות ישראל . תורות לסניף של "קרן מזכרת השר מונטפיורי" בלונדון שבא כורוו בארץ היה ר' יחיאל מיכל פינס ז"ל , נבנו הבתים בהלוואת כסף לתשלומין בתנאים האלה . החברים ישלמו מחיר המגרש 3 ) גרושים האמה ) ושליש מהוצאות הבניינים , והקרן תלווה להם שני הנשארים לשלמם במשך חמש עשרה שנה בלי ריבית . ולביטחון יירשמו המגרשים והבניינים בספרי הממשלה על שם שניים מחברי הוועד " מכון קרן מונטפיורי" וככלות שנות התשלומים רק אז יעבירו חברי המכון את המגרשים והבניינים לשם החברים , וכן היה . ומן הכסף אשר הוחזר לקרן נבנו עוד שכונות בתנאים דומים r " ימין משה , " "זכרון משה" ו '' קרית משה . '" במזכרת משה ובאהל משה — כמו גם בשכונות רבות אחרות בירושלים — נקבעו אבני זיכרון לציון הבנייה והמסייעים לה . במקרה של השכונות הנדונות כאן התייחסו אבני הזיכרון כמובן למשה מונטפיורי , שעל שמו נקראו . כבר ב 1887 מוסר 'הצבי' על קביעת אבני הזיכרון , אבני שיש , בשער שכונת אהל משה , על הלוח חרות : 'אבני זברון מזכרת , לכבוד ולתפארת , לזכר עולם , יהי צדיק גולת הכותרת , השר הגדול סיר משה מונטפיורי זלה"ה אוהב את התורה באהבה מסתרת תנצב"ה מעוטרת אמן . 16 ' מעל שער מזכרת משה נקבע לוח שיש ועליו נחרת בעברית , ערבית ואנגלית : 'מזכרת משה אשר לחברת משכנות ישראל לזכרון השר משה מונטפיורי , נולד ד' חשון שנת התקמ"ה ונפטר בשם טוב ביום ט"ו מנחם אב שנת התרמ"ה' . מזכרת משה ואהל משה בנויות כמבנה ריבועי ריכוזי . שורות גושי הבתים ערוכות ברציפות מסביב לחצר מרכזית , שאליה מופנות חזיתות הבתים . אחורי הבתים פונים כלפי חוץ , ויוצרים מעין חומה רציפה . החצר משמשת למטרות ציבוריות שכונתיות , ויש בה בורות מים . לשכונה מערכת שלמה של שירותים משותפים — מאפיה , מקווה , מאגר מים , בית כנסת , תלמור תורה וכיוצא באלה , והיא מהווה יחידה אורגאנית שלמה , החיה באופן אוטונומי את חייה רבי הפנים . ( מיקום השכונות ומערבן ראה במפה בעמי . ( 161 שכונות מזכרת משה ואהל משה הן דוגמות לשכונות רבות שנבנו בירושלים , הן לפניהן והן לאחריהן , ושניתן לסווגן כשכונות ה'חברות' או ה'אגורות . ' מאפיינת אותן העובדה , שהוקמו על יסוד התאגדות אנשים שאמנם לא היו בעלי רכוש ובעלי אמצעים כספיים , אולם היו מוכנים לפעול יחדיו על פי עקרון העזרה ההררית . להקמתה של כל שכונה כזאת קדם ייסוד 'חברה , ' שחבריה הכניסו מכספם לקופה משותפת , השיגו הלוואות , רכשו אדמה בכוחות משותפים , ואחר כך התחילו לבנות קימעה קימעה , שלב אחר שלב . הזוכה בגורל ראשונה נכנס לגור בביתו החרש בסיוע כספי הקופה הכללית . הוא הוסיף לשלם לקופה את יתרת חובו גם לאחר שהשתקע בדירתו , וכך נתאפשרה המשכת הבנייה והקמת הבתים למשתכנים הבאים אחריו . * פרטי הפרטים של סדרי התשלומים , מטרת הבנייה וצורתה , ואף אורח'החיים המיועד לשכונה , נקבעו מראש ונכתבו בספרי ה'תקנות . ' לכל המפעל נצטרפה הכרה עמוקה , כי מעשה הבנייה אינו מכוון אך ורק לתועלת המשתכנים , אלא לכבודה ולהאדרתה של ירושלים הנגאלת משממונה . מבחינה זו זהות מזכרת משה ואהל משה לשכונות 'חברות' רבות אחרות , אלא . 15 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 29-28 ובעניין מחיר הקרקע ראה נם לעיל , עמי . 16 . 496 הצבי , כי באלול תרמייז , שנה שלישית , גיליון כה , עמי . 17 . 5 לונץ , ירושלים , ב , תרמ"ז , עמי 9 גו ; 1 * 0- גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ; 29-28 פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 21 תיאורי הווי של שכונת אהל משה ראה : יהושע , חלק ד , עמי 1-92 ג . 1 וכן בחלק החמישי . . 18 לעניין המערך הפנימי של השכונות ראה : נולני , סקר אורבני ; עמירן ( אטלס , ( עמי וג2- ג . 18 א . עסקנו בנושא זה במקצת כבר לעיל בקשר לשכונת משכנות . ראה עמי . 162

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר