|
|
עמוד:205
ולעומת זה , במערב העיר , מעבר להם , צמחה ירושלים יהודית . במקרה החריג שנבנתה שבונה יהודית ( ניסן ב"ק ) ליד שער שכם , היא לא החזיקה מעמד ; ומאחר שהיתה מוקפת אוכלוסיה לא יהורית נעזבה מאוחר יותר בתקופת המנדט עקב המאורעות שאירעו בתקופה זו . ה . השלבים הראשונים הללו ביישוב שמחוץ לחומות קבעו רבות לגבי אופייה וכיוון התפתחותה של ירושלים החדשה . כיום אפשר לבוא ולנסות להפחית בערבה של ראשית היציאה אל מחוץ לחומות בהשוואה למצב הנוכחי של העיר . ניתן אולי לטעון , כי השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות היו עלובות ובעלות אוכלוסיה ענייה שחיה על כספי היחלוקה . ' אפשר גם לטעון , שמאחורי בנייתן לא עמד כל רעיון של תכנון ובנייה של עיר חרשה ומתפתחת , ושהקמתן לא היתה אלא כורח המציאות העגומה והמרה של אותה תקופה . אך גם אם נקבל טענות אלו בחלקן ואף במלואן , נראה , בי אינן גורעות מעצם חשיבותו של התהליך ומחלקו הרב בקביעת כיוון התפתחותה של ירושלים בעת החדשה . הקביעות הראשונות בשטח ירושלים שמחוץ לחומות בשלבי הבנייה הראשונים הן הן שבמידה רבה הביאו בעקבותיהן את ההתפתחויות שבאו אחר כך , הן מבחינת גידול השכונות , והן מבחינת ההיצמדות של שכונות חדשות אל אחיותיהן הוותיקות . אף מבחינת תכנונה של העיר יש לומר , שבמשך עשרות השנים שלאחר תקופת דיוננו — לכל אורך תקופת השלטון העותימאני — לא היה כל תכנון או תוכנית אב לפיתוחה ולבנייתה של ירושלים החדשה . לעומת זאת נמשך תהליך הקמת השכונות היהודיות בל אותה עת במידה רבה באותה דרך ובאותה צורה שהחל בה בתקופת דיוננו . ביסודו של תהליך זה עמד ללא ספק הגידול באובלוסיה היהודית בירושלים , שנבע מהבמיהה הדתית החזקה של העם היהודי לעיר הקודש , כמיהה שהתחזקה והחלה זוכה להגשמה מרגע שהתנאים הפוליטיים והתחבורחיים החלו מאפשרים אותה , מאז שנות ה 40 של המאה ה 9 ו . תהליך זה הוא שקבע במידה רבה את מערכה ואופייה של ירושלים החדשה , על כל פנים כל ימי השלטון העות'מאני .
|
|