|
|
עמוד:202
בעצי הפרי ובעצי הנוי שבו . לשמאל הגן היתה אורווה לסוסים וחמורים — אמצעי התחבורה של אותם ימים . הבית שימש למגורי הקונסולים הבריטים גם אחרי מור — עד מלחמת העולם הראשונה . אחרי הכיבוש הבריטי הוקמה במקום תחנת המשטרה של מחנה יהודה . יש הטוענים , כי ביתו של הקונסול הבריטי הוקם על שרירי אחת המצודות התורכיות שהיו בדרך יפו-ירושלים ( המצודה ה 6 ו . (! נמסר גם , בי את האריות עיצב וקבע האמן הירושלמי , רי שמחה יאנובר . '"? ' על הבית האחר מוסרת הגב' ספפורר , כי ומן רב עמד בלתי גמור . רווחה אגדה , שהבית נבנה בשביל זוג ערבי עשיר , אלא שהחתן מת לפני החופה , וההורים עמדו על כך שהחתונה תתקיים — עם גופת המת . על הבית רבצה קללה , ולכן לא השלימו את בנייתו שנים רבות ולא גרו בו . משהושלם לבסוף החל משמש בית חולים עירוני ( בשנים שאחר כך שכנה בבניין מחלקת הבריאות המנדטורית ) בחזית הבנין מבנה שער מפואר ובראש הבנין בן שתי הקומות מתנוסס סמל בית המלכות התורכי . ( מיקום שני המבנים ראה במפה בעמי . ( 267 בניגוד לנוצרים מיעטו היהודים בבנייה פרטית מחוץ לחומות , ועל פי רוב בנו שכונות . עם זאת היו מספר יוצאים מן הכלל . אחר המקרים הבולטים הוא ביתו של ר' משה גראף מבריינסק — בתחומי שכונת 'כרם' של ימינו . הוא קנה באופן פרטי מגרש וכרם — ליד בית הספר הגרמני ? שנלר' — ובנה שם בית לו ולמשפחתו . מסופר עליו , בי נטע כרם והתפרנס מתגובתו , ובשנת השמיטה תרל"ה ( 1875 ) הפקיר את פירות כרמו על פי דיני התורה . באדמתו גם גדלו בר צמחי דודאים , שנמצאו למכביר בהרי ירושלים ושנתפרסמו בפולקלור הקדום כסגולה נגר עקרות . האמינו כי לשורש הדודאים דמות ארם — עם ידיים ורגליים — ובזה סור סגולתם . יהודי ירושלמי שראה את הצמח הזה בכרמו של גראף אמר לעשות מזה עסק , והודיע ברבים , כי הוא מוכן לשלוח את הדודאים שברשותו לכל דורש , תמורת תשלום . 105 בית יהודי חשוב אחר מחוץ לחומות היה ביתו של ר' חיים אהרן ואלירו , מגדולי עשירי ירושלים . במקורות נאמר שהיה זה 'בניין נאה חצר גדול ומהודר למאדי . נראה שכאן התאכסן משה מונטפיורי בביקורו בשנת תרל"ה , וייתכן לזהותו עט הבית של ח"ר משה פרץ שבשנת תר '' מ מכרו ליאגודת אחיםי בלונדון במחיר 32 , 000 פראנק בשביל בית הספר של חברת 'כל ישראל חברים . "'' אם אמנם עמד הבית הזה ברחוב יפו , ראוי לציין , כי מצפונו נמצאו עור מספר בתים פרטיים מפוארים , אף שאי אפשר לקבוע בדיוק את תאריכי הקמתם . ' ( ראה להלן , עמי . ( 422 סיכום על התקופה שסקרנו עד עתה — מאמצע שנות ה 60 ועד ראשית שנות ה — 80 מוסר רבעון 'קרן החקר הבריטית' מ . 1882 לדבריו , בעוד שב 866 ו נמצאו מחוץ לחומה בניינים מועטים בלבד — הכנסיה הרוסית ו 2 או 3 בתים קטנים , כפי שמתאשר מעיון במפת ווילסון מ — 1864 / 5 הרי שב 882 ו כמעט שהגיעה העיר החדשה בגורלה לגורל העיר העתיקה * . . 102 הלוי שושנה , דפים למורי דרך , פברואר . 103 . 1975 שם , שם . פסלי אריות דומים נמלאים גם בחזית בית משיח בורוכוף כיום 'בר קליס בנקי כרחוב יפו . . 104 וסטר ספפורד , עמי . 88 . 105 מלאכי . עמי , 129 המסתמך , בין היתר , על שערי ציון , ג , תרל"ח , ( 1878 ) גיליון , 13 וראה גם י וילנאי , עיר עתיקה , 969 ) ו ) עמי . 252 על הכרם של רי משה גרף ראה בתוך : המבורגר , עמי לג-לה , וגם בתוספות בחלק שלישי , עמי נח . . 106 וראה דיון בבל עניין זה אצל מלאכי , עמי , 129 הערה 3 ג . חיים אהרון ואלירו היה בנו של יעקב ואלירו , ומשנת תרל"ה עמד בראש הבנק שאביו יסד בתר"ח . ראה : אליאב , מדיניות גרמנית , עמי . 241 וראה על הבית , יהושע , ד , עמי . 107 . 14-13 איטה ילין , לצאצאי , עמי . 211 לצערנו אץ בידינ 1 מפה מהימנה של איזור זה מראשית שנות ה , 80 מפת גותה אינה מכסה שטח זה . במפת שיק מ 1894 / 5 מס 1 מן כבר בית ספר כי"ח 1 כן הקונסוליה הגרמנית ומספר בתים נוספים , אחד מהם מלון קאמניץ , אך בכל אלה נעסוק בפרק אחר ( עמי . 108 . ( 423 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1882 עמי . 3
|
|