|
|
עמוד:199
ירושלים החדשה , בראשית שנות ה 80 ובתים פרטיים ראשונים : בית וסטר , הבניין ההולנדי , בית הקונסול הבריטי , ביח החולים העירוני ובתי גראף ווואלירו תיאורים שונים של מבקרים ושל אנשים ששהו בירושלים בשנות ה 70 מלמדים אותנו על התמורות החשובות שהחלו מתרחשות בנוף העיר שמחוץ לחומות בעשור זה . קונרר , ששהה בירושלים בשנות ה 70 הראשונות , מציין , כי כאשר מתקרבים לעיר ממערב , הדבר הראשון שרואים הוא הבניין הגדול של הכנסייה הרוסית . קירותיו לבנים והגגות כבדים ועשויים עופרת בסגנון נאו ביזנטי . ( בקירבתו עמד בימי הבית השני מגדל פספינוס . ( בירושלים נשמעת הטענה , שההוספיס הרוסי מטיל את מרותו על כל העיר , ורבים סבורים , כי נבנה במקום זה מתוך שיקולים צבאיים . באשר מתקרבים לעיר העתיקה 'נעלם' מבנה מודרני מכוער זה , יחד עם הווילות הרבות הבנויות אבן לבנה , שגרים בהן אירופים או יהודים עשירים , היוצרים יחד אח ' ירושלים החדשה' . כבר בסוף שנות ה 60 מופיע במקור אחר תיאור דומה של ירושלים שמחוץ לחומות . לפני החומות מצויים בתי המחסה של מונטפיירי , בתים ארמניים וכמה וילות פרטיות קטנות . כולם בנויים אבן . לפני שער יפו שורה של חנויות עלובות , בתי קפה ומסעדות של בני לאומים שונים י . מדריך 'בדקר' מ 876 ו מציין אף הוא , בי מחוץ לשער יפו מצויים הרבה בתי קפה , וגם במפת גותה מ 1882 מסומנים בתי קפה ליד שער יפו . " בראשית שנות ה 70 חוזרים מקורות אחרים על אותם התיאורים . בעיר בניינים חדשים רבים : הקתדרלה הרוסית והאכסניה הצמודה לה , ובית ספר של הכמורה הפרוסית , הקשור באגרה על . 8 » הדוברה הרוסית , דמיטר"בסקי , עמי > 145-142 החברה הרוסית , פאליאולוג ( 1890 ) עמי 5-4 ו . . 90 קונדר , עבודת שדה , א , עמי . 28-77 ו . 9 ראסל , עמי . 92 . J 45-3 J 9 בדקר , ( 1876 ) עמי . 235 ( בצילום יכרטאי , עמי . 93 . ( 125 ראה : בן אריה , יציאה חלוצית , וגם : בן אריה , חל ק ראשון , עמי . 48 בעזרת כל הפעולות הללו קיוו להשריש את הפרווסלוויות ואת התרבות הרוסית בארץ ישראל , וכן ראו בהן תגובה נאותה למיסיון הקתולי והפרוטסטנטי , שמשך אל תחת חסותו רבים מקרב האובלוסיה האורתודוכסית . החברה הורכבה מ 00 ו חברי כבור מבני האצולה הרוסית , 500 חברים פעילים נבחרים ומספר בלתי מוגבל של חברים אחרים . חלק מהכספים למען החברה נאסף בקרב המון העם וחלקו האחר בא מתרומות מהאצולה ומהמשפחה הצארית . נוסף על כך הוקמה קרן קבועה , שנתבססה על תשלום שנתי קבוע של חברי החברה , וכן נהנתה מרווחי החברה ממכירת תשמישי קדושה שיוצרו בבתי מלאבה של החברה בארץ ישראל . מ 1882 עד 1889 עדיין המשיכה החברה לפעול לצר הוועדה , זו לא חוסלה מיד בגלל מעמדה החזק במשרד החוץ . אך מכיוון שעד אז לא עשתה דבר כדי לחזק את מעמדה של רוסיה בירושלים — נסגרה , וב 24 למארס 1889 הועברו מפעליה , הונה וזכותה לפעול בירושלים באופן רשמי ליחברה האימפריאלית הפרווסלווית הרוסית בארץ ישראל . 89 ' הפעילות הרוסית בירושלים נמשכה , ואף השיגה הישגים חדשים בסוף המאה ה , 19 אלה חורגים ממסגרת הזמן שהתכוונו לדון בו בפרק זה , ועל כן נשאיר את המשך הדיון בנושא זה — כולל המשך הבנייה הרוסית בהר הזיתים — לפרק אחר .
|
|