|
|
עמוד:198
מחלקה , ומשהגיעו למקום ב 880 ו אחיות רחמניות שעשו את מלאכתן ללא תמורה כספית . במקביל לפעילות 'הוועדה הפלשתינאית באה לארץ ישראל משלחת דתית שלישית — הפעם בראשות הארכימנדריט ליאוניד . ( 1864 ) בין משלחת זו לוועדה נמשכו הסיכסוכים . הפטריארך היווני הירושלמי ניצל זאת ואסר אז לערוך תפילות ברוסית בכנסיית הקבר . ב 1865 חזר הארכימנדריט ליאוניד לרוסיה , ובמקומו נשלח לירושלים האב אנטונין קאפוסטין . כמו את קודמיו הגבילו גם אותו , שפעולותיו תצטמצמנה בתחומי הרת והרוח , ותוארו הרשמי היה 'נציג המשלחת הרוסית הדתית . ' אך ב 1869 קיבל תואר רשמי של 'ראש המשלחת הרתית , והדבר היקנה לו אפשרויות פעולה נרחבות . אך יתרונו העיקרי היה בהיותו דיפלומט טוב . הוא הצליח לשמור על קשרים טובים עם הפטריארך הירושלמי היווני , קיריל השני , וגם נמנע מלהסתכסך עם הוועדה הרוסית . קאפוסטין עקב אחר התעמולה הפרוטסטנטית הגוברת בירושלים , ראה את מצבם הנחות של הפרווסלווים המקומיים והשתדל לעזור להם . מכיוון שהיה גם איש מדע הרבה לכתוב על ירושלים ועל מקומות קדושים בארץ ישראל . הוא החל גם להיות פעיל ברכישת קרקעות שנראו לו בעלות ערך דתי . רוב הקרקעות שרכש היו מחוץ לירושלים ( בחברון , בבית ג'אלה ועוד , ( מאחר שבירושלים ריכזה הוועדה הרוסית את הפעולות , אך בכל זאת רכש ב 1870 חלקה על הר הזיתים , ליד כנסיית העלייה , ומיד נטע בה גן עצי פרי , בעיקר זיתים . כעבור שנים נבנו בשטח זה כנסיה ומגדל גבוה ונאה , וכן מבנה דו קומתי כאכסניה לצליינים . בקומת הקרקע הוקם מוזיאון , ובו הוצגו המימצאים הארכאולוגיים שנתגלו במקום ( ריצפת מוזאיקה , כתובות ארמניות ועוד . ( הוא רכש גם את החלקה כגת שמנא , שבה בנה אחר כך ( 1888 ) אלכסנדר השלישי את כנסיית 'מריה מגדלנה . 86 ' פעולותיו של האב קאפוסטין עמדו בניגוד גמור לחוסר המעש מצד 'הוועדה הפלשתינאית . ' בזאת הבחין איש האינטליגנציה הרוסית , ב . נ . חיטרובו , ( Khitrovo ) שהיה מעוניין מאד בארץ ישראל . הלה העלה את הרעיון להקים חברה פרווסלווית רוסית , שתפעל הן בשטח הדתי רוחני והן בשטח הכלכלי מדעי . בעניין זה עמדה לנגד עיניו הדוגמה של משלחת 'קרן החקר הבריטית , ' ואותה רצה לחקות . להגשמת הרעיון פעל נמרצות בקרב אנשי דת ורוח ברוסיה , וכן בקרב האצולה הרוסית ובחצר הצארי . כדי שהמפעל ימשוך אנשים רבים הציע , כי בראש החברה יעמוד איש מבית המלוכה , והחברה תיקרא 'אימפריאלית . ' לאחר ביקורו בארץ ישראל ריווח על כישלונה הגמור של 'הוועדה הפלשתינאית , ' ועל עזובה נוראה השוררת במקומות שבבעלות רוסית . ואז , ב ו 2 במאי 882 ו , אימץ הנסיך סרג" אלבסנדרוביץ את תוכניתו של חיטרובו , ואף קיבל על עצמו את התפקיד של נשיא הכבור הראשון של 'החברה האימפריאלית הפרו 1 סלווית הרוסית בארץ ישראל' . החברה קבעה לעצמה מספר משימות עיקריות : א . לתמוך באוכלוסיה האורתודוכסית המקומית במתן עזרה רפואית וחינוכית . ב . לדאוג למצבם הכלכלי והרוחני של הצליינים בארץ . ג . לערוך חקירה מדעית של ארץ הקודש , ולאסוף חומר בעל ערך לארכאולוגיה ולהיסטוריה הכנסייתית . . 84 שם , עמי . 85 . 109 שם , עמי . 68-66 , 54 . 86 ארץ הקודש , עמי . 87 . 79-78 החברה הר 1 סית , דמיטרייבסקי , עמי . 145-142 הופווד עמי ג ; 10 טיבאווי . חדירה רוסית , עמי . 88 . 180 התואר 'אימפריאלי' צורף לשם החברה רק ב 1889 עם ביטול הועדה הפלשתינאית ושינוי חוקת החברה . הופווד , עמ י . 110-109
|
|