|
|
עמוד:195
הכספיים של המשלחת היו דלים , והיא פעלה בעיקר במסגרת הכנסיה היוונית . המשלחת אירגנה בשביל הצליינים הרוסים תפילות ברוסית בכנסיית הקבר ובעור מקומות קדושים . ראש המשלחת גם החל דורש , בי תיפתח באופן רישמי קונסוליה רוסית בעיר . התערבות יתר של ראש הנזירים הרוסי בענייני הכנסיה היוונית הביאה לידי סיבסוכים עם הפטריארך היווני ; הלה פעל לסילוק המשלחת , ואכן , עם פרוץ מלחמת קרים גורשה מהעיר . אחרי המלחמה שוב התעוררה בקרב האינטליגנציה הרוסית ואישי הדת הדרישה לשגר משלחת דתית רוסית חדשה לארץ ישראל /' ואכן , ב 857 ו , אחרי מלחמת קרים , שוב נשלחה משלחת דתית רוסית שנייה לירושלים , ובראשה ההגמון ( יפיסקופ ) קיריל נאומוב . אפייה של המשלחת היה שונה הפעם . תפקידה היה ייצוג כנסייתי רישמי , ולא צליינות פסיווית . גם הפעם עמד מאחוריה משרד החוץ הרוסי , ומטרותיה — תמיכה בתושבים הפרווסלווים וחיזוק נאמנותם לרוסיה , ושיחרור הצליינות הרוסית מהחסות היוונית . הכספים שנאספו ברוסיה למען ארץ הקודש שוב לא נמסרו לכנסייה היוונית , אלא הועברו לידי המשלחת הרוסית . זו ניסתה לגלות פעילות . היא הקימה בית חולים קטן למען הצליינים הרוסים שנזקקו לשירות רפואי בשהותם בירושלים , ובית ספר לאנשי דת . היא שכרה בתים בשביל צליינים שנזקקו לאכסון , ובמיוחד טיפלה באירוח צליינים מלכותיים שביקרו בירושלים , כמו הנסיך קונסטנטין , שביקר בעיר באפריל 859 ו , ורצה לעמוד מקרוב על פעולת המשלחת ( בביקורו נמסרה תרומת הצאר אלכסנדר השני בסך חצי מיליון רובל למטרות בנייה בארץ הקודש . סכום זה , יחד עם סכום דומה מתרומות העם הרוסי — איפשרו קניית שטחים מחוץ לחומת ירושלים לפי הוראותיו . 77 ( פעילות זו של הרוסים לא היתה לרוחם של היוונים , שהפסיקו לקבל את הכספים שהגיעו מרוסיה והחלו להרגיש שהם הולכים ומאבדים את שליטתם באינטרסים הרוסיים ובאוכלוסיה האורתודוכסית בעיר . עקב כך פרצו סיכסוכים בין ראש המשלחת הדתית הרוסית והפטריארך היווני . במקביל לשהותה של המשלחת הדתית הרוסית השנייה בירושלים החלו פעילויות רוסיות אחרות בקשר עם ארץ ישראל . ב 856 ו נוסדה בפטרבורג חברת ספנות , שנקראה 'החברה הרוסית לספנות ומסחר . ' מטרתה היתה להתחרות בחברות הספנות של צרפת ואוסטריה , שהסיעו צליינים מהים השחור לארץ ישראל . חלק נכבד מהצליינים היו באותה עת רוסים , והם הכניסו רווחים גדולים לחברות הללו . החברה הרוסית רצתה ברווחים אלה , ונטלה על עצמה את המשימה להסיע את הצליינים הרוסים מרוסיה לארץ ישראל . והואיל והחברה היתה מעוניינת להביא מספר רב ביותר של צליינים , גם היה לה עניין שהתנאים לצליין בארץ ישראל יהיו טובים . הוחלט אפוא למנות קונסול מיוחד לירושלים , שיהיה גם הנציג הרישמי של החברה . חברת הספנות גם החלה ללחוץ להקמת בתי הארחה לצליינים בירושלים ולהטבת תנאי שהותם בעיר . השלטונות הרוסיים בפטרבורג , שהיו מעוניינים בחדירה רוסית לארץ ישראל במסווה של אינטרס מסחרי טהור , ראו בחיוב את פעילותה של החברה . לעומת זה ראו אנשי המשלחת הדתית הרוסית התערבות זו בעין רעה , וטענו שאין זה מעניינו של מוסד כלכלי טהור לעסוק בדאגה לצליינות הרוסית , שהיא עניין דתי רוחני טהור . הצאר אלכסנדר השני , ואחיו , הנסיך . 76 החברה הרוסית , רמיטרייבסקי עמי , 7-4 וראה גם : אביצור , יום יום , עמי . 77 . 124-122 החברה הרוסית , דמיטדייבסקי , עמ- . 54 , 24 , 15-15 על פעולותיו של נאומוב בארץ ישראל ראה ו שם , עמי 17-4 והופווד , עמי . 76-62 . 78 החברה הרוסית , דמיטרייבסקי , עמי . 52 , 26-24
|
|